Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אב תקמח (1788) · p. [Seite 17]

( עינג ) תמית דחינו הקדושה אס פין שפל עינך הכס וראה / לא תחסר כל כה / היא כוללת יחד התורה והפעולה החכמה והמעשה אשר יעמדו u לעומת זו למען הדריך את הנער תמיד כנתיב הכחינה / אחוז כיד מורו וזקנו אשר ישגיח עליו ולא ימתנו להסגר יחידי להיות חורש סעיפים פתלתולים ולהשעין תקיחתיו על דכריס נדרים ונלוזים מארח האמת והצדק * ‘צ ♦,זאת תורת ה' התמימה עץ החיים היא למחזיקים בה ✓ כן עלתה כרצון נ ותנה יתכרך וכחכמתו להורות את העם אשר כחד נו / ולשמרו בכל דרכיו לבלתי יגוף באחת מן הדעות הנפסדות המכיאות לידי עבודת הגלולים ו אפס האדם כשגם הוא כשר קצרה השגתו וחיש יהפוך לבו לשפונו אחרי מראה עיניו ויצר מחשבותיו / ימים אחדים אחרי הגלות ן1הים לעיני ישראל לתת לו את תורתו היקרה מפנינים כאותות ובמופתים שב העם מאחרי ן1היו / בראותו כי בשש משה ויקהל על אהרן לאמור : קום עשה לנו אלהים ✓ לא אלהיס אשר יחי׳ וימיתו ויגשימו ויעשה לנו נסים ונפלאות t ני אם אלהיס / אשר ילכו לפנינו / בקשו לעשות להם מורה דרך אחר במקום משה/ ובחרו בתרפים ני חשבן שידבק ענין אלהי בצורות התרפים האלה ✓ ןן1ו היתה נונתס על אלהיס ממש לא היה אהרן משוח ה׳ שומע את דבריהם / וחרף את נפשו למות טרס שלח את ידו לעשות עבודה זרה ח״ו * אמנם בידעו כי אין זה כונתם וירא כי לא יכול להס כי אלצוהו / עשה להס עגל מסנה / ולמען החזיק בס המחשבה שאין העגל הזה ו1היס ממש / אמר הג לה׳ מחר / המזבח הזה שאני בונה אותו הוא לשמו של הקב״ה / והחג הוא חג לה׳ לא חג לעגל / אפס למחרתו ועוד משה בושש לבוא / ויקס המס לצחק ויהי בפרוע פרעות ויאמרו : אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים / ־ ויחלו להוליד בקרבם דעת עבודה זרה / אז נתרה האגודה ומוסרות בריתם עם ה׳ נתקו / ותהי האמת נעדרת *)־- לריק יפעל בעל מריס / ולאפס תחבולות דוגר צחות להשקיט מ א 1 3ג שאון 1 #יין'צאור רגוז ר!תג0 חו״לעל נזע׳ווה בספרו נתיבות ח׳ילזם