Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אב תקמח (1788) · p. [Seite 16]

( עונב) אותה תמיד / יעורר נלכו רוח הבחינה והחקירה לחתור אתרי נונת המצוה * ואף שלא נצטוו כני ישראל נפירוש לאמור : חקרו ודרשו את טעמי המצות וכונקיהן / עכ״ז ידע כל משכיל כי הטעס הוא העקר 4 והמעשה נפקדה לסבב את חקירת הטעם והנונה * ולדעתי היה זה יסוד ועקר גדול לתורתעו: מחק החכמה לעשות את האדם מהויב המעשה למען• העירו י על המהשבה והכוגה * ולכן השמיטה התורה ממש כל למודי האמתייס הנצחיים אשר• תלוי נהם אושר כל אדס / ולא למדה מהס דכר בפירוש / כי אס הניחם לכת החקירה אשר יתעורר עליה האדס ע״י שמירת המצות / כי אז ישתלו כלכו צרופים וטהורים מכל דכר מ׳צחשי וגשמי , ולא יהפכו לכו לעכודה זרה / יען יגואר כסכת הפעולות אשר יעכורו ויחליפו ולא ישאירו רושם בלבו / אשר יוליד בקרנו עשתונות משונות ודעות גשמיות וזרות * עול זאת יתר שאת להמצות המעשיות / כי יכריחו את האדם להיות תמיד בחברק רעים' ולא יניחוהו גלמוד כאשר יעשון הספרים והכתבים ''המתגודדים את האדם ומסיעים-אותו מחברת זולתו / ובסכת ההתבודדות הזאת / או מפיל על נפשו תרדמת העצלה ומואס בכל מחקר ועיון / או הוא הולך דרכו לבדו מבלי מורה דרך / ואס נבוך הוא אין מי יישר לפניו אורחותיו י אפס המצוות העשויות בחכרה או בקהל הס נותניס לו פתחון פה לשאזל מה זאת ועל מה זאת? . ואז יענו לו זקניו ומוריו ויתוכחו עמו לפי השגתו וכח שכלו 4 ותהיינה רעיונותיו צרופות ועשתמתיו טהורות / -מלאים זיו ומפיקים נוגה בכל מהלכי הבחינה ♦ ולזאת הי׳ מספר המצוות הנוהגות ככל מקום וככל זמן אך מעטים / ותולדותיהן רכות לאין מספר / אשר ילמדם העם נע״פ איש מפי איש / למען הכריחם לשבת תמיד בחברה ולהקוכח עליהם כטוב טעם ודעת * וגס נאסר על עס ישראל לכתוב את הדברים שנחנו להם בעל פה / למען לא ימצאו התלמידים מקוס לטעות ולסור מאחרי האמידות הנצחיות הנסתרות נם / והיה התלמיד תמיד נוטה אזן לשמוע מפי רבותיו את אשר נספה נפשו לדעת / והמה בחכמתם שמרו אותו כעין פקוח^ לנלתי הטות ימין או שמאל מן הדרך דרך החיים אשר שס אלהיס לאדם לעולם זאת תכנית