Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אב תקמח (1788) · p. [Seite 15]

( עעא ) ופאשר מיום אל יו© נבר עליהם ידי הלוחצים / ק קצר רוחו לדרוש את אלהיו ולבחון את הלמודים האמתייס אשר נחל מעי אבותיו י ויהי באנחס מן העבודה ותעלשועתם אל אצהיס / וישלח ן1יהס נביאו ✓ וימויחס לגאול אותם מיד צר! וכן עשה / ויוציא אותם משם ביד חזקה באותות ומופתים / לא ע״י שליח פי אס הוא בעצמו ובכבודו / הוא נואל© הוא מושיעם הוא מלכם הוא מחוקקם / וינעל© וינשאס בעובו ובחסדו וינחם וירעם בתבונת בפיו אל תכלית מיועדת בחכמתו הנשנבס והנעלמה * — קצרה עין בשר «הבינו *1קצה מפעלות ן1 / מי. חנם ויודע פשר דבר 4 ומי גבר ירהב בנפשו עוז לאמור : באתי אל מסתרי החכמה / ובחקר בינה התהלכתי / ראיתי איזה הדרך ישכון אור / והגד תעלומות נתיבות אל ידעתי ל¬ אפס / אס כלכל משפע קנוונתי / וגזור אומר לא אוכל / בעד עשתנותי מי שם בריח ודלתיס * מתת אלהים היא אל האדם לחשוב מחשבות וללכת במשעול הבחינה / ולהקיש מן הפעול על הפועל ומן המעשה על העושה / ואס רוח אמת נקרבו והוא שומר ארחותיו בלכתו לאט לאט מבלתי מלל לצד עלאה / מי ירשיענו בהשפטו? הלא ה׳ צוה! — ‘ל « ידענו את התלאה אשר ימצא האדס לשמור את הלמודים הצרופים בקרב האדס בלי בלבול וערבוב עם דברים גשמים * הכתב העשוי ככלי לשמור בו את הדעות והמחשבות ימים רכים / הוא דבר *שמי בעל צורה ותמונה וסובל דמיון ושווי וסופו להניא את האדם לידי דעות זחת רחוקות מאוד מדרך האמת / התמונות אשר שמשו בהן הקדמונים הרבו והפריצז עבודות העצבים / והאותיות אשר שמשו בם האחרונים / המה מרחיקות את האלם מן העיון והחקירה \/ והוא נשאר עומד עליהם / מבלי הוציא מתוכם המושג השכלי לבדו הכעוס בתוכן / וסופן להגשים את כל מחשבותיו / וכל הדברים נעשים בעיניו אך מוחשים מזכר i ולמען הסר המכשלה הזאת מן האומה אשר בחד בה ה׳ נתנו להם מצות מעשיות הצריכיס הכנה / אשר יישמרו לעשותן יום יום י ומה יפה גורל האדם בהנחיל לו עליון שמירת מעשים ופעולות כאלה / צי המעשה אשר יראה ויעשה אותה : tP :פר;ת:!יד ים 1ת ' וי.! נם י/ רג ם; I ו 0 ■! ים : ם -י? 1 t?׳ ה? 1 ז: i ו יו ן I