Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אב תקמח (1788) · p. [Seite 11]

( עזמז) בהשקפה ראשונה / צי אס אחרי העיון והשקידה במפעלותיו ומעשיו / למען נדע איזה מהמדות נברה בנחות נפשו / ולכן לא היה האדם ראוי ומסוגל כל נך להשתמש בתמונתו למען הרשים על ידו מדה או תכונה מיוחדת י לזאת לח תביע בכל האלילים אשר נשארו מימי הראשונים בתמונת אדס r התמונה הזאת לבדה מבלי צרף ליה או כעל חי או מין צמח או צלי / או תמונות הנולדות בנח הדמיון נמו שנים או שלש ראשים / או קרני שור מל ראשו או בעל רגלי תיש וכהנה/אשר על ידס יתנכר מהותו ותטנתו בידוע למביני המיעא״לאניא י וכן ישמשו עוד היום המשוררים במשלים ודמיונות מהמינים הכעלי חיים י וכן שמשו הנכיאיס זהחכמיס בצורות בעלי חי*ס בדכרס מדברים נשגבים •והשגתינו! למען נוכל להכירם דרך מדותס י ולפי זה יהיו דברי החנם מיינערס סמך וראיה לדברי f באמרי שרוב עבודת הליליס נהיתה בסבת הצורות והתמונות אשר הוכרח המין האנושי להשתמש בס געת התפן לכתוב את מחשבותיהם ולהורותם לזולתם * “ " לק יהיה מחוק החנם הבוחן תכונות ונמזסיות עס 1ר להשמר מבלתי ישפוע על כל הפסילים והתמונות אשר ימצא בקרבו ולהתליע לומר שהם אלילים ויראתם של לה / כי לפעמים הס רק כתבים ורשומות ספוריות ממדות או תכונות ידועות ״ ואם איש נכר ממדינת הים / מארץ אשר עד הנה אין בה נתב/יבוא אל אחד מכפי תפלה אשר במדיבתינו אשר אין בו פסל ותמונה גלל / והוא תאה כתוב על קיר לבנה בשרעועים שחורים דרך משל הדבורים אלהיכם שדי " רי הפד נוצר חסד?1אלפים וכו׳ אשר לא ידעם ולא יבינם / ובל הקהל פונים את פניהם ופורשים כפיהם להתפלל נוכח הקיר הזאת / הלא בשובו לארצו ועמו בספרו להס את אשר ראו עיניו / נלמו ילעינו או בשרס ינמרו על אנשי אייראפא המתפללים אל שרעועיס שחורים המצויירים על קיר לגנהז י וכן מצאנו שעעו אנשים רבים בימים הקדמונים ויחשבו את התמונות אשר מצאו בהיכלי התפלה לאלילים * ולעת חרבן בית אלהינו חשבו הרומיים את הנרוניס (אשר הורו על ההשגחה) ללילי בית ישרל / ויאמרו מליהס