Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · תמוז תקמח (1788) · p. [Seite 18]

(שכב) וה כל השיר * נמה שאמרנו גוף אחד עלים ר״ל / שמלבד אין h הסמן מכל A העניניס הנאותים לזכור נו , הנה גס יאק לו סרח עודף נערנוב דברי׳ הבלתי שייכים לכאן / והמבנוליס ההתפעלות האמתית בלב הקורא או השומע / ועל כיוצא בזה אמרו כל המוסיף גורע / וכל יתר כנטל דמי ומה שאמרנו ישיש לו ראש וסוף ר״ל / שתהי׳ התחלתו באופן שתעיר את לב השומע לסור מכל מחשבה אחרת ולנגזות אוזן k קול המשורר / ואס שיהיו האמצעים אשר על ידם יסונב זה רבים מלפרוע אותם תה / מ״מ בזה ישתוו שיהיו תמיד מעין השיר ומעין ההתפעלות הראשית אשר חולד ממנו בלב השומעים / אס לשמחה אס ל עוצב / אס לקוק אס להודות וכיוצא בזה ועל הקצה האחרון הוא ►הסיום כונתנו לומר / או שישוב וינחה את לב השומע המנוחה בהשקט רוח ההתפעלות אשר רחש ע״י השיר / כדרכו לפעמים / או שתגבר על ידו אותה ההתפעלות בהמדרגה העליונה האפשרית / נדרכו ב״כ לפעמים / עכ״פ תהי׳ שס תמיד סבה מיוסדת נכוחות הנפש המביאה את המשזרר לסייס בזה / באופן שאס יתוסף עליו אפילו מאמר אחד בלבד / מ*ד יהי' נכר כסרח העודף * ואשר אמרנו ובל חלקיו משולבים וגן' / כונתנו על ההעברה שכין חלק לחלק / נין שיהיו חלקים מפורדים ./ דהיינו שיכון כל אחד על ענין שלס בפני עצמו / ויהי׳ גבול קצוב ביניהס לאמור / פה יתחיל החלק הא׳ ופה יסיים / ובעקבו יתחיל החלק הב׳ / וכן כלס / נמו בשיר שלפנינו וכמה מזמורי תהליס $ או שיהיו חלקים בלתי מפוררים / אכל תקועים זה בזה בהעדר הכרת שוס גבול ביניהם עד שתחלקס למאמרים אחדים / נמו שיר ע״ג ומקצת שאר מזמורי תהליס : *) הנה תמיד נם נזה 'תדמה ישיר לגוף שלס! ני פל נוף תויכב מחלקים רניה * אילם יש שהוא מאדכב מחלקים מסורדיס אשר בהגדלה זה מזה 1 יהי• פל אחד לנר כיכר בעד מצחו! כמו גוף האדס המורכב מראש יד לרגל מחיל •«כנד וכוי . אשר יש כרס מקום לאמור עד פה גבול כל אמד מהם; לכן גלף העץ ינוורכב מענפים ועליה ופירות יכו׳ ׳> גוף מראה השזנות המוי־כנ יוכמה «!לגליה ושלשלת של ברזל ונו׳ / ורכים עוד ויש גוף המורכב מחלקים הבלתי &*ורדיס באופן תגזפר * ידיח גוף קורת עץ / וגוף הק«ה , ונוף רכי־וי המכולה (ולאבום) וגוף מין אמד מכלי זכוכית . וגוף עשת זהב וכל כיוצא;/ה f 1 s i־ i h. ■1 fl: