Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · תמוז תקמח (1788) · p. [Seite 16]

( עך > אותם , אנל הרחוקים שלא גאו לא קללה אותם (הדד״ק); מלאך ה׳ / רוח ה׳ אשי כקרגה : ארו ארור / המקור אחרי הצווי להפלגה : לעזרה ה׳ / כביכול העוזר את ישראל כעחר את השנינה (רש״י) / והטעם לכבול שמו הגדול: בגבוריכם « עם נרר, שנצחו וגנח במלחמה / וטעם הכפל ליופי המליצה; תבורך מנשים יעל * היפך מחז / כי היא היתה זריזה לעזרת ה"; מגשים באהל ׳ כי כית חבר הקיניהיו יושג אוהלים נמו האנות בימים הקדמונים / וכמנהג הערביים ואנשי קדר עוד בימינו : הלי נחנה / יותר ממה ששאל / כדי להתראות נאוהכו נאמנו המבקש עונו והתענגו / זשיבעח עליה : בספל אריריבש ׳ בכלי משובח ונאה / וכל זה מטעם שאמרנו : תשלחנה « תשלח אותה / . ונכפל הפעול ליופי המאמר; להלמות' עמלים / למה שהולמיס ומכיס בו העמלים במלאכות רכות העמל (הרל״נג) / ולי נראה שגופס כנוי עמלים על היתדיס / באלו הס עיפיס ויגעים ממשא המקכת המכה עליהם < כזה או נזה הנה הוא שס מוי מורכב על דרך המליצה שתבחר לפעמים נשם חדש המושל על איזה משיגי הדבר ההוא תחת השם הלודע / והרג ת׳ נפי הענין ונפי הנאה בל״א; מחקה ׳ לשון חקוי (כמו בעע ברזל ועופרת לעד יוחסו) י ומחצה / לשון מקץ מנתו ♦ וחלפה / לשון העברה יוצא מצד אתר (מדברי רש״י) : בין רגליה נרע נפל וגוי' / מחוך שמחת מפלתו תרבה לדבר במיתתו אשר תלמה ברעיונה כאלו הזא מת עתה לפניה / ואמרה שכאשר בא היתד ברקתו כרע / כלומד התאמץ לעמוד על ברכיו ונפל אחור מתוך חולשה ושכב מעט i וכרע עוד פעם אחר פעם וחזר ונפל. / כדרך המומתים מחוללי חרב שיחנועעו אנה ואנה טרם שיצאו נשמתן / ותראה בדמיונה אלה התנועות מתמעטות ורפות אחת אחת כדרכן / עד שנהכריעה האחרונה באשר כרע שס נפל שדוד מחיתו r ותיבי / לשון דבור* / כמו ניב שפתים / ורנוחנו פרשוהו לשון מיחא כתחעה דמחרגמינן יבבא (רש״י) / והר״הגו חבר אלו נ׳ הממנים בתרגומו : האשנב; הוא הסוגר את החלון / שהוא שס החלל הפתוח t הכמות שרותיה / החכמות שנהן / ואמרה זאת לרך התול / אוי לאותה חכמי / אוי לאותה גבורה / וכן