Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · תמוז תקמח (1788) · p. [Seite 15]

( שיט ) לאבדון / כי מן השמים נלחמו : מן השמים נלחמו / נפי אשר העירותי נמקו׳ אחר (זמירות ישר12 שיר ל״ה) מערן שרש להם / יש כאן ב' טעמי׳ נזה המאמר / או שיהי׳ נושא נלחמו הפועל נחנרו דכופכיס ויהי' טעמו מן השמים נלחמו הלוחמים (4זאן טטריט פאק Qm'a / או שנושא נלחמו הוא “הנפעל / ואז טעמו מן השמים נלחמו האויניס (פאק iwvn וואורדן זיא בטטריטטן) / ויהי׳ א״נ הנסתרים גזה הפעל אותן מסתרי׳ נפעל לקחו / והרג ת' מפן הראשון שהוא נמצא יותר גכהובי': הכוכבים ממסלותם / הנכון נמו שאמר הרליבג ז״ל / שככר היה אור השמש נכח פני סיסרא ועמו והיה משים סנוריס בעיניהם / גס סכג השם ב״ה שרנו וגנרו אז מי נחל קישון / ולכן כשירדו עליהם נרק ועמו פתאום מהר תנור אל העמק / הונהלו אל הנחל אשר לא יוכלו לשמור ממנו מג׳ טעמים הנזכרים / וטבעו שם / כמו שאמר נחל קישון גרפס י ואמר עול וז״ל / כשיעשה ה״שי המופתים יסבב עליהם הסנות אשר עמס יהיה יותר מעט מהזרות במופת ההוא אצל הטבע ע״כ : גרפס / טאטם מן העולם כמגרפה זו שגורפת את האפר מן הכירה (רש״י) : נחל קדומים ׳ נחל שהי׳ שם מקדם / 1b גברא שם מקדם להנקס באויבי ה׳ ע״ד כל פעל ה׳ למענהו (הרד״ק); תדרכי נפשי עז / נשנאה לאבדן האויבים קהיה בה רוח ה׳ כפלים לפעמה / ואומרת k נפשה / מעתה תתעוררי ללכת הליכה עזה וקוממיה / ולעשות גדולות ככל העולה על רוחך / כי א*ן מי מנעך ומנריחך ללכת קודר ושחוח ותדמה במשל דריכת נפשה הזאת לדהרת הסוס נשמרים רגלו בעוז ויך בחמו עפר הארץ : עז ׳ תאר הפעל דרך : אז הלמו, הנה דריכת רוחי עתה הפועמת בקרבי / כהלמת עקבי הסוס אז בשעת המלחמה : מדהרות דהרות אביריו ׳ הסוס ידהר מאוד כשיתאוה לרוץ בעי נפש והרוכב עליו כולם עדיו במתג ורסן ולא נתנו לעשות כן / כי אז ידלג ויקפץ מרוב חמימות נפשו ולא ינוח רגע אחר / ולכן סומך דהרת הסוס 12 הרוכב להיותו מסבב אותה / וקראו בשם אביר / בעבור הנח שיש לו לכבוש עז נפש נזה * ויוכן מזה כונת הרב המתרגם : מרוז / שם עיר קרובה למקום המלחמה ולא באו לעורה לפיכך קללה אותס ז/!תה את יק 5/ שו P 01 יה יה וה c / ל ו ( I 1