Ha- Meʾasef
- Journal
- Ha- Meʾasef
- Volume
- (1787-1788) תקמח (1787)
- Issue
- תמוז תקמח (1788)
- Date
- 1788-01-01
- Page
- [Seite 14] (sequence 14)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 67% known words query
- IRI
…/9582265-9594190-9594575--1302-9594589- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
( שיח ) העצים ויאבד הימן מעל פני האדמה אשר כשה את עין הארץ / ותהי אז עירם ועריה ומגולה לעין כל ל גס זה נועם שפחה נחרפרת לאיש (ויקרא י״ט) / כלומר נגלית לאיש (וכענין את מקורה הערה) / שכנר ידעה איש ואיננה עוד כתולה ל וכן המעס כאן / כי כל המשתמר מן הסכנה ינרח ויסתר ממנה 4 אכל עם זה להיפך ימנע מעצמו כל מחסה וסתרה ומגלה נפשו בפרהסיא להתראות פנים עם הסכנה לתועלת הכלל / וכן ת׳ הרב (דעק נ1צמ־י *יך כצור מטע1לן) שהוא נמו (ב5צומ jitoots) : עb מרומי שדה"/ כמקו׳רס וגבוה/כאופן שיהיה נגלה ונראה לעין כל / וטן בזה גס על מקוס המלחמה שהיה בהר תבור : באו מ^ניס נ^חמו ׳ כיון שבאה למקזס המלחמה זכרה ג"כ מעשה המלחמה בעצמה / ואמרה כי שם באו מלכים להלחס / ני אז נלחמו גס שאר מלכי כנען עם סיסרא בישראל/ ובודאי שכך הי׳ המעשה: בתענך ע?1 מי מגדו / שני מקומות הס כחלק מנשה / ומן הנראה כי רחוקים היו זה מזה / נמו שאמר יושבי תענך ובנותיה ויושבי מגדו ובנותיה / וא״כ יתכן לפרש כי כאו מלכי כנען / והוא סיסרא ואשר באו עמו / להלחם בתענך / והיו חילותיו כל כך רכיס שהיו מגיעים על מי מגדו / וכת׳׳י בתענך הוו שרן ומען על מי מגדו (מדכייי הרד״ק) י אמנם זה לא יוקשה כלל / הכי אמר תענך אצל מגדו / אלא אמר על מי מגדו / ואפשר שהמיס היוצא,' סמוך למגדו / אשר כשביל זה כמהו בשמו / עוכרים גס על פני תענך כמרחק כמה פרסאות אכל זה יקשה / שהי' מקוס המלחמה כהר תנור / והוא כחלק זכלון / ותענך הוא כחלק מנשה " ולכן מן הנראה שסיסרא משך את חילו אל הר תנור נגד כרק / ושאר מלכים שנכנסו ככרית עמו / נלחמו אז על תענך / שהי' עיר מכצר לישראל / ואפשר גס על מגדו ועין דאר ושאר מקומות מזה החלק כארץ ישראל / כי כן זוכר גס כס' תהליס נשמדו כעין דואר על המעשה הזאת / וכאשר הוגה סיסרא נשמדו גם הס אשר מוחו בגבורתו : בצע כסף לא?1קחו / פתר הר״המ המאמר הזאת להיות דרך התול / כלומר אע״פ שהיו רכים וההגרכו בלבבם שינצחו וישללו שלל רב/ מ״מ לא נא להם בצע כסף ע״* המלחמה הזאת / כי אס הלנו לאבדון