Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · תמוז תקמח (1788) · p. [Seite 13]

( שיז ) אולי ינצח האויב ✓ הלא טוב לנו להמתין איך יפול דגר / וכיוצא במחשבות כאלה המאחרים את ההסכמה / ני לולא פן / למה .ישנת נין המשפתיס : לשמוע ערקית עדריכה / לפי שהיו בעלי מקנה רב / כלומר שלא תשגיח ני אס על ברכך הפרטי / י מבלי שוס לכ לצורך הכלל ולטובתו / אין זה כי אס לפלגות ראונן יאמר בע״כ שהש גדולי׳ צ הקרי לב / במהוס חקקי לב / ‘יוכן לפלגות נמקוס בפלנות ליופי ההשתנות / וכן שכל הרב לשנות המליצות מעט בתרגומו : גלעד / נס הוא בעבר הירדן שכן / ולא נא אל המלחמה * נראה מזה שכבר לברה דבורה על לב כל ישראל לקום נגד יבין ולהסיר עלו מעל צוארס / ולא שמעו אליה מיזוצר רוח וממורך לב / ני אס יששכר זבלון ונפתלי לבד השכימו עמה בעצתה צ ודן / מלבד שלא בא / אכל גס נס מפחד האויב לעבר הירדן אל ראובן וגלעד / כל כך נפל רוחו / וכן ת״י גזו וערבו ירדנא ושויאו נכסהון בספינן י וזה שאמרה כאן בלשון תימא / ני הראשוני׳ עמדו במקום שהיו שס / אבל דן למה צ יגור / באניות להתגורר בארץ אחרת מעבר לירדן / מטפס וני יגור אתכס גר * וכיון שזכרה האניות / העלתה ביעיונה אשר / שהוא : ישב?1חוף ימים / הרחק ממקום המלחמה ובטוח שלא תגיע אליו יד האויב / וכעבור הבטחון הזה אינו חש כלל על צרת אחיו / רק שלום יהי׳ בגבולו : ושל מפרציו ישמן , כפל ענין של חוף הים / ונקראו החפיס כן בעבור שהס פרצות בארץ אשר על שפת היס כחצי עגול או יותר / ושס ילינו הספינות להיותס שמוריס בזה המקוס מחמת הדוחות והספרות / לפי שהס מסובבים משפת היבשה / ויותר שהפרצה היא גדולה ונכנסת תוך היבשה / ויותר שהיא עגולה / יותר תהי׳ מסוגלת לחוף אמות! יובן מזה כינת הר״המ : וילון / וכן נפתלי / עס חרף נפשו למות על מרומי שדה \ הדף / נראה לע׳'ד שעדן הרפה לומה בזה לעדן ערוה / שהנחתו הראשונה על הגלוי בלבד (כמו שנתב רש״י ז׳׳ל על לראות את ערות הארץ באתס) / ועדן הקלון ובזיון אינו ני אם הנחה השליה / שהנוצה אז על גלוי מומין או כל דבר הראוי להסתר יותר? ולכן נקרא חורף העת שיפלו הפנלים מעל העצים