Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · תמוז תקמח (1788) · p. [Seite 12]

( ששז) ואמרו המפרשי' הגומס שהיו סוחרים גדילי׳ # כי?כולן לחוף ימים ישכון / וכיון שזכרה וגולן זכרה אח״כ יששכר אחיו ושכנו בדגל מחנה יהודה / לאמור עליו שמעלתו עולה על כלן / כי שריו היו עס דבורה בזאת המלחמה * ועל שלא נזכר בכתוב שהמה ירדו למלחמה כי אס זכולן ונפתלי לבדם 4 יתכן העעס שהיו עמה בעצת המרידה גגד יבין / ונתנו לה עצות איך תתנהג הן קודם המלחמה הן בשעת המלחמה 4 ני הס היו יודעי בינה לעתים על פי עלות הכתוב ✓ והראי׳ שאין הכונה על הגבורה בהמלסמה עצמה / ני נזה לא יהי׳ ממולה מזבלון הנזכר מקולס / בהיות שגם הוא חרף נפשו למות : ושדי / לדעת הרה״מ הוי״ו מבדלת נעגין 4 וכאלו אמר אמנם שרי יששכר נבדלים מהראשונים גמה שהיו עס דבורה י ועעס היו׳יז אמרה קצתס שהיא נוספת כיו״ד נהמות שדי / ואפשר גס לבארה כיו״ד המר / ושרי / כלומר אשר הס נאהבים לי הס ביששכר / כי היו עם דבורה * ועל זכירת שמה תחת הכנר / הנה גי כן הדרך לפעמי׳ בל״הק כנודע; ויששכר כן ברק / תרגם הרב מלשון הכיור ואת גנו / כי סמך ברק בהנהגת המלחמה על עצת אלה החכמי' / וידמה היות אחת ממועצותיהם שימשוך את עמו על הר תמר / זעי״ז יוכרח סיסרא להמשך אחריו אל העמק / ואז ירד הוא רפול עליו ועל מחנהו במרוצה להמם ולאבדם / כי יתרון גדול במלחמה צאשר העומדי׳ בראש ההר על העומדי׳ בתחתיתו / וזה שאמרה : בעמק שלח ברגליו / הגועס על ברק / ני מיד כשראה את סיסרא מושך עם עמו בעמק / ונצערפו שס עוד איזה סבות שנזכיר לקמן ואשר היו לתועלת עם ה׳ / ירל מהרה אל העמק וכפל על האויב והכהו 4 ומה נאה מליצת שלח ברגליו / יאמר שמהירתו היתה גדולה כל כך 4 כאלו מסר ראשו וכל גופו אל הרגלי' להורידו מהר אל העמק * ויובן מזה נונת הרה*מ : בפלגות ראובן / אהד שזכרה מהירת ברק לבוא אל מלחמת ה׳ / זכרם ההפך בשבעי׳ אחרי׳ 4 ואמרה נמה שנפרד ונפלג ראובן נזה ולא בא למלחמה / אומר אני על אנשיו שהם : גדולים חקקי לב / ת/,י סגיאין ננלי לבא / כלומר מחשבות ודאגות רבות חקוקות בלבם /