Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · סיון תקמח (1788) · p. [Seite 16]

( לפח) לא יכולתי לאמור לכתי מה תהי׳ אחריתה / כאשר לא נוכל לומר אחרית שדי! אחרית חכמה ודעת ♦ דף ג׳ ע״א שפתיך כי תדברנה גדולות ״ אין זה מאמר לשבח לבאר כי ידברו דכריס נשגבים/כאשר רצה המחבר / כי אס לגנאי בגאות זרום לבב תדברנה / כידוע למחקרי לשון / וא״כ הפסיד הכוונה עי/ הלשון “ / לא כי ידידי המבקר! הטה אונך ושמע את אשר לכי אומר / כי כל מקום אשר יתואר המאמר במלת גדול ענינו תמיד להגדיל ולחזק את הדבר המדובר / כמו : ואגידה לך גדולות (ירמי ל״ג): אל תכקש לך גדולות (שם מ״ה) : דבר גדול הנביא דבר (מלכים ב׳ ה׳) : ואס אמנם עלי תגדיל על המצא כתוב (כתהליס י״ב) לשון מדברת גדולות ✓ וזה המאמר הוא כאמת לגנאי / אך הלא תבחן תשובתו בצדו / ני מלת לשון תלשין בעדו / וגנותו היא יען אמר לשון מדברת גדולות / כמו איש לשון כל ינון בארן (תהליס ק׳'מ) : ובמקום אחר הוא אומר תאריכו לשון (ישעי' נ״ו) : וזולת זה נתכונן כי המשורר לעג לאויביו / ובהשכל בחר דבריו לאמור / איך אויביו ידברו דברים גדולים / ואז אזני שומעיו תקשבנה / מה הדבר הגדול אשר דברו? והוסיף לאמור אשר אמרו ללשונינו נגביר י וזה דרך כל הארץ / ברצות האיש לדבר בלעג לשון./ להוציא בשפתיו דברים כאלו ירצה לפאר את מעשי הנלעג / אך סוף המאמר מוכית על תחלתו / ובזה יתגדל ויתחזק הלעג עזם ע״ב עוד הבית לבנות י, רצון המחבר לאמור למען בנות עוד בית נזה למחר / אך נשחת הכוונה ע״י הלשון כנראה י העבת דבר כי זאת כוונתי/אולם מייתן לי עירם פקוחות ואראה גס אנכי למה נשחתה הכוונה ע*י הלשון^ הלא אס אמור אמרתי / ומחר השדה נצא / לבנות מוד הכית כמו כו׳*לא שתיתי כוונת המאמר / ומה עשיתי עתה אשר לא עשו גס מיסדי הלשון / להשים המקור לבנות בסוף המאמר / הלא חגי אמר עת בית ה׳ להבנות (שם א׳) וגס זכרי׳ השתמש בזה הלשון לאמור ההיכל להבנות (שם ח׳) ♦ ואף גס זאת לא נשחתה הכוונה ע״י הלשון / ואס החסרתי מלת לסען / הלא שמתי תחתיו אות הנכלס/ כי