Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אייר תקמח (1788) · p. [Seite 14]

( רנד ) וזקוטר נכחי?*אופק או בלתי נ יחי ׳ ואם היה נכחי ׳ יפלו שניהם יהד / ואם היה בלתי נכחי ׳ יפו?1 האחר מהס / והוא התחתון ויעמוד האחר ׳ כן. ישיג הדמיון ובבר התבאר במופת שהארץ כדוריית ׳ ושמוה מייושגת ע?1 שתי קצוית הקוטר ׳ וכל איש משכוגי שתי קצוות ׳ ראשו אל השמים ורגליו לצד רגלי האחר שהוא בראש הקוטר. האחר ׳ וא״א נפילת אחר מהם כלל ולא יצוייר ׳ מפגי שאין אחד מחבש למעלת ואחד למטה י אבל כל־* אחד מהם. אחד למעלד־־י, ולמטה בהצטרף אל האחר , וכן התבאר במופת במאמר הב׳ מספר החווטיכש! יציאת שגי קוים יהיה ביניהם בתחלדת יציאתם רוחק אחר « ובל אשר ירחקו יסתר הרוחק ההוא. ויקרי אמר מהם אל האחר ׳ ולא יתכן הפגשם לעולכש , ואפי׳ יצאו לבלתי תכלית י א״עפ שכל אשר ירחקו יתקרבו הה לא יתכן שירומה . ול4יה שיפויל בשבכת הדמיון נלל ישני הקיים ההבש , האחד מד,מ ישר והאחר מעוקכש כמו שהתבאר שם . הנה כנר התבאר נו׳ * f נורבוגי כל וה אמרו שהוא עובר אצל השכל ני אין סס רחהיס מוגבלים מיוחדים לצורות מיותמת חה בתכלית הגנות / שני אנשים עומדים על שני קצות הקוטר והס אשר בתכליות האקלומיס ומה שאמר מספר החרוטים הוא בשכל מופתי ולא בחומר ברוב ההתחלות התשבוריות בחלוק הקו לחצאים והנקודה הבלת• מתחלקת / והוצאת הקו אל בלתי תכלית ואס הרצון בו אחה שיעור שירצה / וירצה בראוי המחויב י וטעם ההעברה הזאת יש דברים תשמעם במקומות מוה המאמר כי הוא ישתמש נוה בערן התדוש גס כי הפלאות יעבירם תחת השבט ההעברה ויביאם במסורת הכרית נשוב; לאיתנו לתנאו הראשון * כנר