Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אייר תקמח (1788) · p. [Seite 11]

( רנא ) זה לזה ♦ על כן כשתשליך אכן נאדר דרך משל חלקי האויר הספוגייס יתקשו ויוקטנו רחקיס ויעשו מקום אל האגן הנשלכת המוקפת כקינוג האדר המתחדש כמנור האגן גו ותענור האגן מכלתי ריקות ומגלתי הננס האגן נעצמות האויר ואמתתו כי אס בקגוכו מה שאינו אפשר כן נכי אמונת העצמיים הפרדייס ני הסלאיקכלו המקשיות והספוגיות והגודל והקוטן ✓ ודע זה והכינהו ני. ראיתי רגיס מתפלספים אשד יצא שמעם ככל הארץ היו נאלמיס כשמעם קושייתי זאת על כן הארכתי עיניך כה גבעת המורה זאת ההקדמה מגוארת מעצמה ואולם מה שאעיר עליו הוא זה ״ שזאת ההקדמה אמתיית נכחינה א׳ / וכלתי אמתיית כגחינה אחרת / ר״ל שנכחינת חכמת הטנע (צוין פירטן בטרצזכגו) היא אמתיית / ואולם ננחינת מה שאחר הטכע / היא כלתי אמתיית והוא שאס נשים הרקות כנתינת השגת החושים / יהיה גדרו מרחק מוגבל ממושגי החושים כלתי מושג אל החושים מצד עצמו / ונכחינה זו נצטרך כהכרח שנניח מציאותו ✓ אס מצד השגת מציאות התנועה / הכלתי אפשרית מזולת הנחת הרקות / כמכואר כדנרי הרב ז״ל / ואס מצד הנסיזן / והוא שאס נמלא קנה זכוכית שארנה יתר כל ל״כ אצבעות ($to) מים / ונהפוך אותה על פיה / נראה שיצאו ממנה המיס הממלאים מקום ככדי השעור ה־תר הכז' / ואולם יתר המיס ישארו תלויים ועומדים כקנה הנזכר / והסנה כזה איננה יראת הריקות כמו שחשכו הפלסופיס הקדומים לזמן הרב ז״ל / ני כהפוך הוא ר״ל שיציאות השעור העודף מהמים מחייב כהכרח מציאות הריקות כין תושכת הקנה / והמיס הנשארים כה / אכל המיס נשארים תלויים ועומדים כקנה לסכת דחיקת האויר על פי הקנה ששעור גובהו הוא ננדי־ל״כ אצכעות נמו שכארו חכמי הטכע האחרונים 4 מבואר מזה ני נכחיגת חכמת הטכע / הריקות מחריכ * ואולם כבחינת מה שאחר הטנע יהיה גדר הריקות ״ מרחק r\p מקום