Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אייר תקמח (1788) · p. [Seite 9]

( רמט) פנים המורה ההקדמה העינית . המאמר ברקות קימוני המרירים שהיו עקר חכמה ■המדיריס מאמינים נ״כ שהרקורת נמצא / והוא חחק א׳ או רחקיס ׳ אין נחס דבר כלל ׳ nU רקיס מכל נון* ׳> נעדר מהם בל עצם הארת ההקדמה היא הכרחית להם ׳ להאמינס ההקדמה הראשונה ׳ וזה שאם יהיה העולם מלא מן החוקים ההם ׳ איך יתנועע המתנועע ׳ ואי אפשר התקבץ ההלקיס ההם ופירודם אלא בהתנועתם ׳ הנה בהכרח יצטרכו לקיים הרקות / עד שיוכלו ההלקיס ההם להתקבץ ולהתפרד ותתכן תנועת המתנועע ברקות ההוא אשר אי; גשם בו ׳ ולא עצם מהעצמים ההם ההקדמה נורבול ההקדמה הב׳ וכד / השרשייס ר״ל המדברים המאמינים שהעצמים הפרידיס הס שרשי הנשמים יאמינו ג״כ ריקות נמצא והוא רוחק אחד או רחקיס אין דבר בהם כלל אלא ריקים מכל גוף נעדרים לכל עצס ההנפל בלשון לא יעשה כלמוד המופתי ♦ ודברי החכם מסוגלים כזה ומזכירך מאמת הריקות וביאורו יען תכין דבריו ואומר / דע כי הריקות הוא רותק נבדל אין בו גשם כלל / ירצה בזה שהוא רוחק אפשר שיונחו נו שלשה שלוחים נכרתים על זוויות נצכות ולמה שהי׳ זה הרוחק נכר יאמר על הרוחק אשר אפשר שיקבלהו גשם חמרי והי׳ הרוחק אשר יהי׳ הריקות הוא רוחק מצד עומד בעצמו רק מנושא לא יקבלהו חומר ולא ינשא בו שמנו בו הבדל ינדילהו ממנו / ואמרנו נבדל ר״ל שהוא נבדל קיס איננו נשוא כעצם על צד נשיאות המקרים והתכונות עוד הוספנו בו הבדל אחרון ואמרנו בו גשם כלל / ר״ל על שיהי׳ מקום לגשם / אבל הוא ריקות בפועל / ני דעת קצת מאמיני