Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · ניסן תקמח (1788) · p. [Seite 29]

( דלג ) והמכאיבים את גו הילדים * ודפקום הרמים ומתו : השלישית / בני עני ואביון נשארים בלי תורה: והמעטים אשר בצדקת המורה ישבו בשבת התלמידים / אין מי משים עין / ואין מי חולה עליהם : נאלמיס ישגו שס / עניים מתורה כאשראבותס עניים מהון ואין ידם משגת לשלם אל הרב מדי שכרו : והרביעית / הקשה מכולם : אין יד / ואין מקום / ואין רוח לפני הילדים * ואין חוק / ואין שכר קצוב/ ואין גמול קיס לפני מנהיגיהם : הרב אינו מוצא ספעו ולחם ארוחתו תמיד " לכן הולך ומאשף הביתה בני חמש וגני עשר שנים / עוללים ובחורים יחדיו : שס במצר חדר / כמו גדר יונהים על האיץ יישנו : שמה ירבץ הטף המתחילים אילפ״א נית״א י פה בזויות / היודעים (ואולם לא עוד ככל הצורך) בטיב הקריאה t בזוית אחרת ילדים אשר החלו להבין במקרא : מזה / אחרים שהגיעו ללמוד פרשה אחת מדי יום ביומו : ומזה / מתחילים בתלמוד r ואלה אשר אל מועד * ואלה אשד אל נזיהין שתו פניהם : הא לכס קוצר הזמן ל כי אין פנאי ואין די זמן להרג לתת לכל אחד את חזקו / די מחסורו לפי ערכו י לכל הילדים אשר לרגליו : מלבד שכמעט מן הנמנעות להיות אדם אחד רגיל בכל מיני הלמוד ואופן הצפתו לשומעיו / יש מצליח לכלכל דבריו בגמרא ולא במקרא / וכן להפך : יש אשר בשניהם מצאה ידו - ואזלס מאוד יכבד עליו לרדת מגדולת שכלו אל דעת הילד הנקלה להעמידו על הכית האותיות " או להביאו אל המבטא הנכונה י אשר הוא מלאכה ואינו חכמה * וילאה נפש החוקר המשכיל בזה המין מן המלאכות : ומלבד הבלבול והרעש בעת שהילדים קוראים ולומדים כאחד דברים ועניניס נבדלים : זהו מקור וסבת כל התקלות ״ ועתה הכו נא פצה הלום י קראו ואשפו יחד כל הרבנים / דרשו היטב כמה מגיע לכל אחד מהם שנה בשנה בשכרו ואס באחת ימעט וירבה באחרת החזיקו את דרך הממוצע ״ ואס מעט הוא / אתם תוסיפו עלץ לשלם לו מן הקופה/ כדי שיוכל ללמד ולעשות מלאכת ה׳ בלי דאגה