Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · ניסן תקמח (1788) · p. [Seite 27]

( רלא ) בעבור ואת והנה מעטו ה.שעות ללמוד נור״מליוהיפההרוחה i ועתה שיטו לבכם אל דכרי אחיכם גי נפוחות ידבר; בעת ההיא אשר שם הקיסר יחס הודו משא הנורמלי בבל בגל מדגת גאליציא על;!כמי / וכמו אז כן עקה מחד& מקרוב היתה פקודתו אלי נדבר כתי ספר' אשר גס יורו המורים זכר ה׳ לשוס עיני עליהם / לתקנם כראוי / להכין דרך לפני המלמדים כו ילכו מישור : למען הנחות הט^> אשר לפניהם לאט לאט ו ממדרגה למדרגה / עד אשר יגדלון והיו לנערים ג ואז יוסיפו אומץ ויעשו חיל כתורה ובחכמה ו כי מי יעלה כהר ההר ורגליו לא גשו הצג על הארן ז כן הדנר הזה * בטרם ידע הנער לפרש ושום שנל כמקרא t איך ימצא און לו בתורה שכעל פה והיא עמוקה? — ואחרי אשר ידענו בי בכל גתי ספר אינם שומרים לא מנהג ולא סדר * מתחילים ללמוד גמרא עס תינוק כן שש וק שבע והנער גער והוא לא ידע עוד לקרא כהוגן / יתט יד להתמרמר בצדק וכמשפט ונהי לחרפות געיד החכמים כולם : ואס חסרון הסדר והעדר ההדרגה מזיק לכ5 העדרם / ההיזק בעדן זה גדול ורב הנו * ויפעל על מיי האדם כולם כמאמר שלמה / חנוך לנער על פי דרכו / ג© ני יזקין לא יסור ממנו נ ראו עתה 1 כי את אשר משגת© קוצר הזמן א־ נו אצא חסרון הסדר וההנהגה הבלתי מתוקנת i לא מלת : ולפי שאיני מן המתלוננים אבל מן הרוצים לתקן המעות כמצוה ועושה / אראה לכס סגת הבלבול והערבוב הזה i ועליכם להסיר השכה ואז יסור המסובב מעצמו ג הנח על הרוב אין איש ממט מתעורר *נפשו להדריך הילדים בתורה ובמצות / אם לא קשה יומו לחצו * ומחוסר כל לכלכל את נפשו ואת נפשות ביפו * אותו יגיאגו לגש© אל המלאכה הזאת הנכבדה / מלאכת ה׳ 1 אשר לכן נוכל לומר בפרס מה / ני בזה הענין אנחנו ובגינו נעזבים ומשולחים אל העקרה : לפי שבארצותיט אין מי דואג ואין מי ייהושלהכין בחורים מנוער t למלאות ידם / ולחנכם אל המלאכה שבתים או שלש שנים י למען יצליחו וישכילו אחרי פן לעת הצורן t אבל הגל תלוי מנגד אס יפר אחד מעי הקהל / או אם *מ f פנס t שלא •עזגישן נ: ד.?י; קשה כליהס >ולס אלינס : / ואינה \ 1/ המוניו; הש טרחתם ן i ד מכס דאג ■ יי ספר מ: : ו, וצדד« i :ח תורה /; וכל מחנה | גדחא ומל \ מה נ;יפה j , אימר I!דנו י א ןרחות-חייס תנה תורה וו m למי מ ta יל מרעי! והאהחר®; .והמדגי*‘; מודע ן ציו חיים •' ותם פיו׳ *' ■אנה מלננם :רי המלזגי :עי