Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · ניסן תקמח (1788) · p. [Seite 26]

( ר-ל ) היא *אמין * המעי ההמון יהיה תמיד דע כל ■עול שגא ■יישוב ישן נושן ברמת הימים / •ואז יהיה הוא טוב והפכו רע : זה הה ההמון מעולם / וזה גורל הפסילים עד עולם : קשה ■עליהם ■לעזוב ההרנל אשר :תחתיו כחו או נאנחו : ואולם אליכם ■חכמי ישראל ■ונבוני עמי / לא אליהם שמתי דברתי / ואינם •כדאי לבלות רגע אחד בשבילם •ג ני ככר אמר החכם / המוכח■ כיס שוטים / •והרוצה להלבין עור כושי / שניהם טרחתם ■אגדו : ואמנם •גס בכם ראשי אלפי ■ישראל! יש ־מי מנס דואג באמת על ביטול תורה / פי שכחו בתי ספר כמה שעות ליום : י, דעתיכו תצרה / אתם אומרים / י, וצרכימ -*! להשיג דבר ה׳ ועדותיו מרובים הן לנו'לדעת הורה / /, נביאים •וכתובים / משניות וגמרא / ■הגאונים וכל מחנה « הפוסקים / ראשונים גס אחרונים / מילי דאגדחא ומילי ■«י דעיונא וכדומה : היום קצר והמלאכה מרובה : מה נעשה •ומתי נעשה לילדינו הצעירים ל אס לא עכשץ / אימתי «1 יתחילו / ומתי יכלו את כל המלאכה אשר לפנינו ל או u ישליכו חלילה ■ תורתה׳ אחרי •גיוס T יעזבו ארחות־חיים נצחיים בשביל החיים המדומים והחולפיס ל תשתנה תורה מישראל ל ‘ל הזלילה וחלילה t "הנה ידעתם אפס־ כמוני את הקדושים אשד שמו שמות למו -עלי,אדמה ־♦ המה הרמב״ס והרמב״ן / דב סעדיא גאון / רבינו בחיי-/ בעל תוספות י״ט ״/ . ובעל מרכבת המשנה / ר׳ יעב׳־ץ עמק! •ואחרים מן הראשונים והאחרונים אין משפר לכולם / אשר טעמוממחק דגש החכמה.והמדע: והמה עכ״ז מצאו און ועשו חיל רב בתורה ובנגלה כנודע / אשר ממי באר אשר חפרו אנחנו שותים ועל פיהם אנו חיים ראו ־עתה שלומי אמוני ישראל I כי אך לשוא פחדתם פחד 1 ואף גס זאת לא נחתי ולא שילותי / עד השיר הדאגה מלככם והשקט רוחכם ׳גס בדבר הזה ז ני נעתרתי אל שרי המלונה בעבור