Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · ניסן תקמח (1788) · p. [Seite 16]

נ רב ) בכל עת לפני עס הארץ ככל אחיו האנוסים אשר שס " וכבר •וימי נעוריו מיום שמעו מפי הוריו כשוד שמורע ישראל הוא היטב חרה לו העדר קיום המצות * וחשק עבודת הונו בפרהסיא היתהנאש בוערת בקרבו / עצור בעצמותיו נלאה להכיל אותו " ולא עמד רוח בו להודיעו ולהגיד צערו לשוס אדס מפני חימת מלאני מות שופטי גיא בן הנוס אינקוויזיציאהן י וככל עת חש״נאפחי׳׳תו אשר עליו היתה לחשוב מתשכות לעזוב כל הטובות המדומות הומניות והאוכדות בעבור הנחיל לנפשו באמיתיות הנצחייות והקיימות המושג בלכתו בדרכי ה׳ נגדה נא לכל עמו באחד המהומות אשר שס בני עמו רשאים לעבדו בגלוי ולסחור בארץ כאשר העמיס י ויהי יוס מה בעשותו אחת מכל מצות ה׳ בלי הסתתר כפי צורך השעה מצאוהו השטריס המציצים בחרכיס עובד 'עבדתו / ומנשרים הלו ללכת הדבר לשופטי האינקוויזיציאהן ובאו משרתיהם ויתפשו אותו ויוליכוהו לבית האסורים ויאסרוהו בחבלי ברזל ויניחוהו עצור שמה בחבלי עוני שלש שנים בעינוי הדין לכעבור יברך אלהיו בהתיחסו למצוא פדיון גפשו ויעבוד אלהיהס ♦ כל ואת לא שוה להם אך נכנע בעמל לבו ונפשו עליו תאבל ביגון מתמיד עד שבעתתהו רוח רעה וכמעט שלטה בו השגעון ובהתכודדתו יום יום בחרון אפו ובחמתו היה צועק בקול מר ושואל לעצמו / האוכל אנוכי להאמין שאני אראכיא . אחיי P מקץ השנים האלה נלאו השופטים לדרוש מה בפיו להשיב על מלשינות צוררי נפשו ני עמד בכחשו נגד בניהם ויצוו את שוטרי בית המשמר ההוא שייסרו אותו כענויים קשים ממות עד שיודה חטאו י ויתפשו והשרו ידיו ורגליו בחבלים וימשכו בם בכל נחס דרך הטבעות הקבועות בכתליהס על שהעמיקו מכות טריות בעורן ובבשרו / ויהי כאבו נצח עד שלא נותרה בו נשימה ונמצה דמו מבין צפרניו ויד אל הקיר / האת נפלאה בעינימו שבריה בעולם יכיל כאב גזה ♦ ודאי שהאמיץ לכו כגכוריס ביסוריס כאלה היה מודה גס מה שלא עלתה על לבו ולא חשב לעשותו אמנם רוחו הוא סבלם באבירות כיי לא קם כמוהו למען הציל נפשו ונפשות בני ביתו וקרוביו מני שחת רשתם / ומאור אשם השוללת ושורפת את אחינו כני ישר1 למען יחוד עם השי״ת י וכראותם כי לא יכלו לפתוח את פיו ... נסתתמו