Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · ניסן תקמח (1788) · p. [Seite 15]

( ריט c תולדות גדולי ישראל דוברות החנם הנזפזאר אואייא «V T T החים המחוכם הרופא המןבהת חן באלטא׳;זער ארא״ביא אחד מאנוסי ספרד / ואח״ב אחד מגדולי ה״ק הספרדים פה אמשטרדם / היה איש נבור חיל רב פעלים וירא שמים כסתר מנעוריו * עומו כארץ מולדתו סיויליאה היא עיר גדולה במלכות הל׳ל ויעש לו שס בהקמת לו דעה גינה והשכל נפילוסו״פיאה בתכלית השלמות " ויגדל כבודו על למאוד ויעל נס עלה במדריגות סולם התבונות ויושיביהו נדיני העם בכסא כבוד לעקטאר ללמד חכמת מעטאפיהזיקא למפלה יוהטבע בכשאות המדרש המפואר אונוויזערזיטעט אשר בעיר רבתי בחכמות פאלאכיאנקה * ואח״כ סמנו החכמים והרבנים היושבים ראשונה במדרשי אלקאלא את ידיהס על ראשו ועטיוה? בכובע הוד והדר בקיאותו כחכמת הרפואה וגס בסמילי׳אה*)• יושם נקרא להיות רופא בחדר היכל המלך האדיר פיליפי הד, מלו ספרד / ויהי מתץ ימים נתבקש מהמלך הגדול לואים הייג מלך צרפת כי שמע את שמע חכמתו * ויסע מספרד וילך אליו והמלך ושריו קבלוהו בכבוד ובפנים יפות וישימהו ליועץ קרוב אליו בהיכלו ♦ וילך עוד הלך וגדל לתפארה ולתהלה ויעלוהו ויושיבוהו בכסא רבנות פיאפעסאר במפנה.וגמדרש־הגדול ומהולל בפולס בטולוזא / לא היה ימים מעטים מצא מקו& הולדתו סידליאה תינא יתירא בעיניו וישב לביתו ולמשפחתו ♦; אמנם בכל הודעו לרשות ובכל הכבוד הזה לא שקט לבו הישר עם אלהי לאבותיו/מפגיצריניותו להעלים יהדותו בכל ■ ך׳ Moren Suplem. art. limburg.