Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אדר שני תקמח (1788) · p. [Seite 31]

( רז ) טל / ובכל ציץ ופרח יחזו את אלהיס / וישישו בפעלו עד יצא נאור צדקתם / רכירו וידעו ט אין עוד מלבדו אשר שמס על הארץ למען השיג שלמות נצתיי ואושר תמידי עד עולס ״ *) » ועתה גחורה נא על יסודי דת אכותי למען התר אגודות מוטס אשר חשבו מתנגדי לשוס על צווארי י הדת היהודית 'נכללת בהתורה אשר שם משה לפני מי ישראל על פי ה׳ בקולות וברקים ובאותות ומופתים חוץ לדרך הטבע / ופל העס ראו את ההולות דענו נלס פה אחד נעשה ונשמע י והתורה הזאת כוללת תורות חיץיס ומשפטי׳ ומצות מלכד ספורי הקורות אשר קרו לאבות העם הנבחר הזה / תתוכס השגות והטעמים מדוע היה עס זה מסוגל לקבל התורה הזאת מאת האלהיס יתר על כל האמות הנה בכל התורות אשר הורה אלהיס את עמן במעמד הר סיני ההוא אין גס אחת המלמד לאדם דעת הלמודים הנשגבים באמתיות הנצחיות אשר זכרנום ן ודברי הברית אשר כרתו בחרב אינם דברי בריר־דהאלהירת בדברים שבין נא אדם למאוס / כי־־־־אס ירית ה׳ עם עם סגולתו / להורות לו דרך ילך בו למען ייטב בעיניו להיות לו לגוי קדוש כל ימיו? ני הדברים שבין אדם למקום בענייני הלמודים הנצחיים אינם צריכים להגלות לעין העדה ולהחזיקם באות ומופת / יען נתונים המה בשכל אנוש ונטועים בלב כל אדם / ומשיגס יעמוד עליהם ברוח מבינתו / וקציר ההשגה לא יועיל לו חזוקנסיי " וזאת תורת האדם בכללו לא תורת עס סגולה לבדו " ומה עמקו מחשבות ה׳ / איש בער לא ידעם / בחנו נא וראו האס אמר אלהיס : אנכי ה׳ א^ך מחוייב המציאות ׳ עצכש פשוט ׳ בדתי מקבל* השנוי ׳ צופה ויודע הנסתרות ומשאיר גפש האדם?1הייס נצחיים וגומל* שכר טוב ל*עה״ב ־ ויתר הלמודים הנשגבים האלה / אשר מבלעדס תאפס תושיה בבני אדם פה הביא החנם זי׳ל דעת אהבו לעסינג כהתדתו את השאלידז הנזכרת / והשיג עליז; ובהיות שאינוה עיקר מיסודי הספר הזה , והוצרך גם להצעות רכות וזרות טרם יעמוד עליהם הקורא /?1כן השמטתיח