Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אדר שני תקמח (1788) · p. [Seite 20]

( קצו ) ולהיות המחסור והצורך סותר את עצם האלוהות / אין כאן לא וכיה ולא הסנהמה (לא משפע / וככטולס תבטל דעת ההכרת והאונס מאליו “ מ אכן אס יפלא בעיניך / "הקורא הנעים! לאמור : אם כן הוא / הלא כרית-האלהית עניה ודלה / נכסים ורכוש אין לה / וחיל ואוצר חדלו ממנה / מאין תמצא לכסף מוצא למען שלס שכר כהניה / ומורי צדה אי" איפה יקחו גמול קלף עכודתס? — דע כי עדן לא עמדת על העיון והנתינה / לדעת מהות הכרית-האלהית ואיכות כהניה ן כי נדעחך זאת תוסיף העמק שאלה הפלא ופלא לאמור : כהני עליון איך יבקשון שכר! ומורי צדה איך ישאלו כסף מחיר עבודתם עבודת הקודש? איכה תמכר חכמה בכסף / ואיך יומר צדה ומשפע בעד הון? מה יפעול לקח המורה בלב השומע אס כמרכולת בבצע יקנה / ומה יוסיף מוסר ותושיה בלב איש שוע אס בעשרים גרה יערכנה? — כינו דברי משה אדון הנביאים נאמרו i ראה למדתי אתכס חוהיס ומשפטי® אשר צוני ה׳ לעשות כן / ודרשו קו״ל מה אני בחנם אף אהה בחנם * אהבת הבצע לא ישכון בלב נביא / ותשוהת ההון לא ינוח בגורל הצדיה אשר דבר אלהיס בפיו לדרוש שוב לעמו / ומה לאיש רס ונשגב כזה ולנתלת קניני הבל אין בס מועיל / בהיות אלהיס נחלתו? מדת הענוה וההסתפקות ותעוב המותרות המה היסודות אשר נשען עליהם לב מורה צדק לעדתו / המואס בכל מעדני חלד ונמשכיותיה # ומחשגס לאפס ותהו איש אלהיס קדוש כזה לא ישב בארמנות רוזנים ונפת פג מלך לא יגעל נפשו / כל חפצו וכל ישעו אך לפעול טוב בעמו / ולטעת מוסר בקרבו! ואס עלית קיר קטנה מושבו; ולחם נקדים לחמו * אמנם אם בכל זאת התירו להם החנמיס והמורים לקחת שפר ותשלום גמול / אין להישיר דרכסכ״אמפנה אחת/וזהמפנת שכר בטלה / כי להיות הזמן מתת אלהיס אשר חלק לאדס על הארץ למען קמת בה את שלמותו אשר אליה הוא שואף / יחשבו חלקיה אשר יתנם האדם לטובת ריעיהו כמחסור וגדעון ממאודו / ומחירם יכול לבקש שנר ויהי׳ אס כן שכר שוחרי טובת הכלל בענייני החכמה י * והמוסר