Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אדר שני תקמח (1788) · p. [Seite 19]

( קצה) הנרית-האלהית המיוסדת מל המדנים שבין אדם למקום , כשגבו דרכיה על כל מעללי אנוש ותחבולתיו / ומי איפו שס לה משפע על הדני האדם והונו ועל אושרו הזמנית? ידענו כי לא יתכן משפט מבלי ה*ות וכיה קדומה לו/להיות כל משפע מיוסד על הסכמה ואס אין זכיה אין מדום להשכמה והזכיה אמנם תסובב מפאת מחסור השואל אשר ישאף לנדיגת השלם להשפיע אליו מברכתו 5 ועתה הביעו וראו איך נעו מעגלותינו מדרך האמת כהבהל כרוחינו לאמור / משפע אחת לברית- האלהית ולברית־־החברה הבצע לשדי בשפוך לפניו דם עתודי© והקער חצב מריאיס f החפץ לו בפעל כף אנוש וכחותיו בתת לפניו ממיעב כרמו? ידעתי כי רות הדים מלא בען חוזי שוא 4 ובפי חכמים בעיניהם דעת רוח בדמותם ערכנו נגד האלהיס כערך האדם נגד האדם / ויחשבו עבודת הצדיק לאלהיו כעבודת העבד לאדוניו / ויראת הנברא מפד הבורא כיראת החלוש מפני הגנור 5 ובכח הרעיון הזה תעו רבים ויחפיאו על ה2!היס דברים אשר לא כן / ולא שמו את לכס לחור עוד אחרי עהרי העדן / ויהי בעיניהם איש מחסר משלחן גבוה כמחסר משלחן הדיוע / וישימו עונש אחד לשניהם מכלי צרף כליוחס להבין / בי השומר ארחות אל לא יפעל לו / כי־־־אם מעיב נפשו וממלא מדת שלמותו / והפונה עורף ומסיר אזנו משמוע / לא יחסר מאתו מאומה כי־־אס משחית נפשו ומחסר מדת שלמותו *) ♦ שים לבך על זאת ובחון דברי ותראה כי ההכרח והאונס מתנגד למהות הברית-האלהית / יען לא יתכן ההכרח כי אס במקום המשפע 4 והמשפע יצא משורש הזכיה אשר נחלפה למשפע בנח ההשכמה / וההשכמה לא תאות כי אס במקום המחסור והצורך / יג ב 2 3! ולהיות *) הזהיר גא , הקורא! הנעים בדברים האלה ואל תמהר להוציא מפיך שאלות והשגות עליהם עד בלותך לקרות אה כל דברי הכזכחב הזה / (אז יותרו כל שאלתך מאליהם אך את זאת אשיש למטרא לך t לדעת כי עד הנה?1א דבר מאומה מתורתנו הקדושה הנהנית לגו ע״י משה רועה נאמן 1 בי אם מברית־האלודת אשר באו בה כל אומה ולשון! עם ועם בדרכו אלה יעידו בכה ואלה בכה « ומקור הברית הזאת הוא שכלי האדם ולא קבלה אמתית « אכן בחלק השני ידבר בתורת משה ומצותיו כאשר תראה להלן v