Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אדר שני תקמח (1788) · p. [Seite 18]

מדה־־־־ה 7 mר משבע ע1 לא יתכן מיושר ע! אמגס ת: להשפיע י מזרן fo האילהית והי,ער לפניו ע ונפי יזנו נערן הל העבד ל מפני הג דברים < העני!, הדיוט / ני השונו מלת של מאתו 1 שים לג למהות המשפע ההשנמ׳ " (* M ‘ות¬ עד מה נ׳ א:" יעדי:! ( קצד ) אן* אם ימאן ראובן להטות אזנו לבקשה ולא ימלא את השאלת 4 אין אדם יוכל לכופו / כי ביד שמעון או לוי או כל איש זולתו אך זכיה לבתש 4 וביד ראובן אמנם המשפט למלאות את הבקשה אס אין ויהי היום ויחס ראובן ויקהע נפו במשירת מודעתו לאמור : הנה אנכי נותן את כרמי אשר בהרן בן שמן לשמעון רעי מתנה גמורה בלב שלם ובנפש חפצה ן הנה העביר את נחלתו אל ידי שמעון! ובזאת נחלפו נחותיהס על דכר הכרס «ה / ני מזכית שמעון נעשה משפט 4 ומנלשפט ראובן נעשה זטה נזכית אחד האנשים < ומעתה אם ימאן שמעון לתת לראובן יזלק בו אין ביד אמש לנופו ני לו משפט האחוה הכתן לו מראובן געל הכרם הראשון 44 <« כן הדבר בכל ענייני חברת האדם הבנוי׳ על התשר שבין אדס לאדם כל ימי היותם במצב האלמנות אין לאיש נאחוזת ריעו ובקנייניו כי-אם תודת־הזכיה לביזש מאתו שפעת טובתו עליו ולתת לו חלה מאשר חלין לו אלהיס / נפי הסכמת החכמה והיושר 5 אפש מחרס לשבת יחד בחכרה וריעות / ראו ני הוא מן הנמנע להשיג תכלית האושר מגלי שוס להס חקיס זלתות אשר יקבלו עליהם כל בני נייחס לחלק מנחותיהם וטובם לאשר אין לו / ולהחת מחירו מפרי כחותיו אשר חלק לו האלהיס « ואלה דברי הבריח כרתו להם זלנניהס אחריהם בבד עולם 4 לעמוד איש איש לגי ומת רעהו בנחות נופו ונפשו ומאודו / ולהשפיע «טובתם אלה על אלה " ולמען שוס חוק וגבול עד כמה תגיע תביעת איש בקניני רעהו / מדאגה מדבר פן ברבות הימים יולד חמש וריב ביניהם ויעלה איש לקראת ריננו, להחת הונו בחוזק יד וזדון / או ימאן איש לעמוד לימין עשית ולהציל נפש צדיק ממלתעת הרשע / בחרו נשיאים ומלכים ויושיבם מל ראשיהם למען יעמדו מל המשמר וישגיחו על טובת והצלחת החכרה / ובנח ההסכמה הזאת המהשרת טובת הכלל והפרטיים יחד נעשה הבריכד״התברה יע^ת־ימשפט מפקדת ומכרסת המעשים / כי נתן לה המשפט מכל איש ואיש מאנשיה אשר באו לחשות תחת מפיה 4 להיות שוררת על כל מעשיהם / ולהכריחם לעשות הטוב והישר על פי פקודתם j לא נן אמנם הכרית