Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אדר שני תקמח (1788) · p. [Seite 17]

ג קצג c נה כל אנשיה נעת הקם נריתה 4 ונברית-האלהית לא יחנן לא הסכמה ולא קשר / זולת הסכמת חכמת הנורא יתעלה וטוכתו / וקשר הסכות 1המסונכות העלולות ברצונו הקדום * ״ דרשתי וחקרתי את העדן הזה ננחינה עצומה / ומצאתי משפט מחלט כנוי על היקשים ישריס לאמור : לברית־החברה האות הפקודה וההכרח ני נתן לה המשפט (איין 5צ!ןןקלו^נעם רעצש) על האדם / ולברירדהאלהית לא תאות ׳ יען אין לה ני־אם ז כיה (איין אונפא^קא^נע© רעצש) באדם *) * ולמען תכין את מחשנותי אלה כעדן ההכדל אשר כין גדרי המשפט והזכיה / אשא לפניך את המשל הזה / אולי יגיה לפניך את דרך החקירה הזאת / אשר כתכתי פה לפני החכמים החוקרים המוצאים נועם כבחינות כאלה * “ ♦צ כרס היה לראוכן כקרן כן שמן / ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שורק! ויצלח ויעש פרי ויהי לגפן אדרת ♦ הנה לראוכן כעל הכרס הזה משפט האחזה לעשות נו כטוב כעידו / ני פועל כפו הוא / ומידי חדיצתו ועמלו היתה לו זאת * ולשמעון ולוי יהודה ויששכר וכו' אין משפט לקחת אשכול אחד «גפני הכרם הזה / אפס יש להם וכיה לבקש מראוכן לתת להם חלק נס למען רוות נפשם השוקקה * כי מאז כרכו אלהיס בשכע עד בלי די / יאות לו מצד החכמה והיושר להשפיע מעונתו על ריעו ועמיתו אשר מטה ידו ולא השיגה לעשות פרי כמוהו. וכל כקשה ושאלה המיוסדת על פנת החכמה והיושר ומסכמת עמהס / נקראת זנות השואל / ונותנת תוקף ועוז לעצמותה 4 ואס רות נכון בלב השומע ימלא את השאלה נפי אשר ל*1 ידו 4 ע א 1 3! אך *) ההבם זיל הלך במקום חזה דרך חקירת עצומת בגדיים והיקשים רבים , אשר תכבד על הקירא אם לא מלא את לבבו בהצעות והקדמות בחכמת המשפט הטבעי (יוש נאטודע) , כאשר כתב הוא בעצמו שלא הציג את הדברים האלה כי אם לפני החכמים החפצים לדעה את מוצאי חקירותיו / ובקש מהקורא אשד לא ימצא בם חפץ! לעבור עליהם; לכן השמטתי אותה כהעתקה הזאת ועל המבין לעיינה בפנים הספר אז לעית עלי ואמסרה לו! בי *יעתקת היא בידי! אף שלא הדפשתיה פח