Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אדר שני תקמח (1788) · p. [Seite 8]

(י קפד;) לרדות / וגרנות הימים תהי׳ לו הנקמה לנועם / ומחלת ל3 וולתו למשיכת נפש י המלסו כעד נפשכם מפני העלוקה הזאת הנקמה הזוחלת תחת נפות רגליכם ואומרת הב הב ו ואס לא תמצא מקום לרות צמאונה / הופה למצות דמי נעליה '♦ דרשו משפע / רדפו צדק / והורו דרך האמת בנתיב השלום* * . .תנו העוו לאלהיס / ואתם אהבו ותאהכו “ אלה לנרי ההקדמה הצחה הזאת המלאה אמק ונינה / והיא היתה מנוא שפר האפאליאגיא להחכם מנשה בן ישר>1 זצ״ל אשד דרש עוג על עמו נימי השר »ליוויער קדאמוועל1 מושל כמלכות אנגליא / והיא מצאה תן ושכל טו3 נעיד כל רואיה / ותקרא בכל- גבולות ארץ אשכנז / וכל קוראה מלא פיו נשנש והלל לכותנה / ותהי לתפארת ישראל ולעונת יעקב בלג השרים ומושלי ארץ ובלב כל חכמיהם וזה הי/ נשנת תקמ״א י ד הי ■ לתקופת השנה ההיא ותצא לאור מחנרת קענהממחנר פלוני אלמוני תחת שם דרישת האור והמשפט *) # והיא מלאה לכרי תן לכבוד רמו משה זצ״ל ע״ד ההקדמה הנזכרת ♦ והמחגר איש דונר צחות ויודע כינה שמח מאוד את לנרי דננו וצ״ל אשר גזר אומר על החרם והנדר ויקרא נקול ששון לאמור; נפלה המסוה מעל פני משה הוא עומד גלוי בניס לעין העדה / כל איש רואה כי הסיר מעליו חבלי הדת העכרית / ומוסרי החוקיס נתק ״ הוא הרס מה שכנה משה / אשרשס דיני מלקות ומרדות ואלות על איש יסור מאחרי תורתו י ועתה נגילה ונשמחה בו כי השליך אחרי גיוו תורת משה י t ואולי יקבל עליו הדת החדשה המיוסדת על האהבה והאחוה t ומי יתן ונחי׳ לראות עוד הפלוסוף היהודי בא לחסות תחת כנפי דתינו / ויהי לנו למושעות גהחזיק אמונתינו ביקר שאת וניתר עוז לפין כל מלעיגעליה **) וכהנה דברים רבים אשר יירה *) 5צורטן גצוך 1י5ע צווני רעכע י * *) «סון> המעשה נכי? מחשבת כותב הסביר הזה , ג• נודע שם המחבר וידע כל איש שלא כתן להחזיק אמונת המגר-ס כי אס להתגרות גונ<ו זדל ולהבעיר חמתו לשפיר 3ו« על דת הנוצייס ולהשפיל את איימחס יי• אתת לא עלתה נידו / <אשי יראה העידא לילן