Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אדר ראשון תקמח (1788) · p. [Seite 15]

( קנפז ) עתק ייאה^ו מבטחו ותצעידהו לבי^ך ביפחות (איוב •״ח י״ל) r נאמר באופו העדן על הרשע הגמור הזה / כלומר מבטח נפשו ינפה מאהלו / ממיזום שנטוע בנפשו / ני לא ימצא עוד בקרבו מחשבפ נחמה ובטחון / אגל פצעידהו נפשו למלן בלהות שהוא ראש מצירי שאול הללו / . תביאנו תחת רשופו. *, כך נראה בעיני ״ וגס פה פי׳ רש//י ו׳'ל למלך בלהות / חשלחהו לקבר למלך השדים / ע״כ / וראב״ע ז"ל פי׳ לגדול שבבלהותע״נ: כי יחדיו בקר לימו צ^ת יכיר בל־*הות צ^כמת(איוב ו״ד י״ז) נאמר נס זה על הרשעים הגדולים / רוצחים ומינאפים וחותרים בתים /;שעינם שמרה נשף / ונמחשך מעשיהם / ואמר על דרך השיר / שאר בני אדם ירנינו כצאת הבקר / וישמחו להתחבר עם בני אדם / ולאלה הבהר כצלמות / וצשינירו לאור בקר בני אדס / דומים להם כאילו רואים בלהות צלמות / הבלהות שנצלמות שהן מצירי שאול / ועם זה כולל גס פורענותc שכשיהיה לצדיקים שמחה ויראו אור החיים / יהיה להם בקר זה■ לצלמות שהוא חשך גהעם / וכשיתעלסו נפשות הצדיקים אז עם רעיותיהן ועם צורות טהורות אחרות וכלל / יכירו הס בלהות צלמות וכמבואר למעלה / כך יראה לי . . גס רש״י ז״ל פי׳ פה כדרכו בלהות ׳שדים וניזיקים * נס דברי המתרגם מטיס לזה / וכן דברי ראב״ע ז״ל / אף כי כל אחד מהם פי׳ הכתוב נדרכו : תשיגהו כיייס בלהות ׳?לילה גנבתו סופדת נאייב־ז״זו׳), גס מקרא זה נזכר שם על הרשע הגמור / והוא אחרי מותו / כי מקרא שלפניו הוא עשיר ישכב ולא יאסף / עיניו פקח ואיננו / ופרושו לדעתי שלפעמים ימות הרשע בעשרו אכל לא יאסף לצרור החיים / נדרך וכמים הנגרים ארצה אשר לא יאספו (שיני׳די׳יד) / עתה בצאת נפשו עיניו פקח לראות מה שלא ראה עינו בהיותו בעה״ז / ואיננו / ני ישוב לאין / נמו בלהות אתנך ואינך המבואר למעלה / וזהו שפי' תשיגהו כמיס בלהות / כלומר לפי שכמו שטף מיס שוטפים פתאום / כן תשיגהו בלהות / ובחשך לילה זו גנבתו סופה / כמו השער הגדול המוליך דבר ממקום למקום פתאום / p יקרנו מן סער בלהות בחשנו / והבן; ההפך