Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אדר ראשון תקמח (1788) · p. [Seite 8]

( קנב ) ונו, ראינו כרוי כי המדות שנשאו,על פיהם בפנינים הללו / דרכן נקדש ותוכן רצוף דברי סתר^ כי ידעו כמונו ויותר ממנו קדושתן של חיות הקדש / אפשר לתת לגדולתן מדה קמרית וכן הוא לענין מהלך ת׳ ק שנס שזכרו באגדה על עומק מדורות הייהנם / להורות על המרחק השכלי וההבדל שבין מקום למקום / כפי חלוקי כתות הנשמות / והנדונות במקום זה אין להש עשק עם הנפשות הנדונות במקום אחד הקשה ממנו ״ כי המרחק רב ביניהן / ואין פה המקום להרחיב כדבור t ומקצת ההבדלים נבר באר רמב״ס ו״ל בהלכות תשובה (פ״ג) / ורמב״ן ז״ל בשער הגמול / ועל כן אמרו למטה מכלן ארקא / ומלאכי חבלה מעמידקשס את הרשעים תחת נהר של אש היוצא מתחת כשא הכבוד / שנא׳ הנה סערת ה׳ חימה יצאה על ראש רשעים יחול וגו׳ / ואס הס עצמם אמרו כי נהר של אם זה יוצא מהתת כשא הכבוד / אתה למד כי נכון ויציב כל מה שאמרנו על אש של גיהכס שזכרו ז״ל/ ומה כוונו נו " ולמדנו עוד ני הנח הזה פועל גס במקום שהוכן למקום משפע הרשעים הגמורים ההולכים לאבדון כדברי רמב״ס ז׳'ל (שם) / -ואותו כנו כשם ארקא / שכפי הנדמה לי יורה השם הזה / ני הם למעה בארן / ואין לנשמתם חלק ונתלה עוד באור השם שוכן מרומים / ולכן הס בחברת מלאכי חבלה / המחבלים והמציריס לנפשות ההם / כיאע״פי שכע״הזה כל זמן שהם חייס / הס משתמשים ונהנין מטוב העולם/ ומשתמשים בשכלם כפי דרנס הרעה / ואין לנחות המחבלים שזכרנו עשק עם האדם בעה״ו להצירו ולהכאיבו / האחד נדי שיהיה תמיד בבחירתו להיטב או להרע / והשני ני בע/׳הז לא יתחברו הצורות מופשטי החומר עס בונני בתי חומר יחדיו / כי אס לעתים רהוקיבם יק״ד פ׳1^ / וכבלו ע־נאניר עור / הנה אחרי צאתה מן הגוף / אם בתטאתי' תרד אל המקום שבייהנס שזכרנו / תהיה בחברת המחבלים הללו / כי עתה הוא והה צורות מופשטות מחומר / ויתכן ההתעשקות ביניהן וממין זה הס מלאני חבלה וכיוצא שזכרן רז״ל בכמה מקומות / שנוכל לדמות ולהמשיל אלה המנאונות והצער שהן מצירות לנפש / בהיותן מופשטי החומר כמוה / אל מיני המכאוכות והצער שיקרו לאים בע״הו / נשלוט בו יד הרשעים המבקשים נפשו