Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אדר ראשון תקמח (1788) · p. [Seite 7]

( קנא ) שמלוהו גס הס א־ש מפי איש עד פי איש הרות שעמד בשוד ה׳ / ועל דרך זה נבין מנין העממים והגבוהים ארך ורחב ופרשאות ומילין ואמות וזרתות וטפחים שזכרו) מדמונינו ז״ל נדברים הנשגבים / שבידוע שאין נהס לא מחום ולא מדה / ואע״פב השתמשו בהם במליצות הללו (*) * וכן מנהג הכתובים / המשורר אמר לכל תכלה ראיתי מץ רחבה חצוחך מאד! והרחב הזה ידענו שאינו מדה נתפשת בחוש / ועל שלחה אמר ורחב לב כחול אשר על שפת היס (יי״א י׳ ע׳) / ולב האדס בשר / ומדתו ככף איש * וכן נש׳ איוב ארנה מארן מדה ורחבה מני ים (אייע'״א ״׳) / וזה נאמר על החכמה / והרי מדת שתיהן משל ויותר מוה אמרו תכמיס ז״ל פרק עושין פשי! (דף ך״א ע״א) על גודל מדת התורה שדבר זה פירשו זכרי׳ נן עדוא שראה אותה ארבעים אמות אודך בעשרים רוחב / ונתיב מי מדד בשעלו מיס ושמים בזרת תכן וגו' נמצא כל העולם אחד משלשת אלפים ומאתים כתורה / כלומר הזרת חצי אמה / ונשתחלק ארבעים ארך בעשרים רחב לרצועות / תמצא בהן משפר שלשת אלפים ומאתים זרתות י ומי לא ידע שכל זה משל / כי התורה שהיא החכמה העליונה כאדרת בקדש / מקום לא ישלוט בו קו המדה " וכן מל דרך זה הולכים כל המרתהיס כאלה שתמצא בדברי רביתינו ז״ל כשנאמרו על מנינים הנשגבים מחמר / כמו מאמרם $׳'ל בחגיגה על פסייז אעלה על במותי עב אדמה לעליון שאמר נבוכדנצר הרשע / וזכרו שס כמה פעמים מהלך ת״ק שנה על הרקיעים / ואח״כ אמרו למעלה מהן חיות כקדש / רגלי החיות כנגד כלן / וקרסולי החיות כנגד כלן ונו׳ וכך אמר החכם החוקר קאגט , אחד מראשי חכמי העמים אשר ברורינו : המקום אינו דבר עצמיי ק־ים לבדו חוצה לינו , כי אם?גגי ן המתאר כל הבטה חושיית ׳ ומלבעדי הוארו לא נחוש שום דבר והוא י״ל המקום ׳ הוא מתואר ע?*1 דרך הצרוף מכל דבר גשמיי הנתון בו / אס מצד ארבו רחבו ועמקו ואם מצד הרחקתו מזולתו ׳ ואם מצד התנועה זלענין הזת קראו מקום מכלי דעת דבר ממהותו ♦ תוספות מאיש אוהב הימה ,