Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אדר ראשון תקמח (1788) · p. [Seite 6]

תדע מהו המיץרס י ואל תבהל מ־וחך לחשוב בערן זה / כי הוא מחוץ לגמל בינתנו / בעוד נשמתנו קשורה כחומר / אנל שנלך יגיד לך רמשיל לך הענין / שכמו המקום גפה״ז הוא בראותך שני חמרים כמקומות שונות / זה לא יונל להיות במקומו של זה ני אין חומר נננש כחנירו / ונהיות נל אחד כמקומו תדע שיש מקום ומזה / כן על דרך משל שאס אנו אומרים מקום לצורות עליונות / מקום לנשמות הטהורות / תדע שאין לאחד מאלו עשק עם חבירו / ואין לו עם המקום ההוא דבר / הן במעלתו והן בשפלותו זולתי ברצון השם ל׳ה,/ ונמו שתאמר על הגן עדן שהמשילו בו מקום שהוא צרור החיים לנפשות הטהורות / ונמו שאמר גס רמ״בן ז״ל בשער הגמול/ כן תאחר על הגיהנם שהוא מקום לנפשות החטאים / ששם נדוניןבאש לזננס ולצרפם / ושאין למקוסההואדנרעס מקומות אחרות.משכנות הצורות הטהורות וכמו שעין השכל דוגמא לעין כשר וכמו שאמרנו למעלה / ואנו משיגין ענין שניהן / ׳ויודעים ששתי מיני הראיות אמת / נן הוא לערן המקום / שתיהן אמת / אף ני נעלם ממנו להשיגו י ונמו האורך והרוחב שגס הס אינן כצורות / ואנו משיגים קצת ני דרכם גס כהס / ונמו שנאמר עוד * ואולי דונמא קטנה נלמד ג״כ בערן זה מנחית נפשותינו / שבהיות גנו נחות הפונות זו מזו נמו שמחה ותוגה וכיוצא / וכשליט בנו השמחה / אין מקום לתוגה וכן להפך / והנה לכל אחד מקומו כנפש / ואס הנפש אחת ונעלה מכל חומר " ונמו שהוא לעניי המקום כן הוא לערן המדה / הדבר המבדיל בין מקום חמרי למקום רוחני / נן מבדיל בין המדות שאנו מגבילים בהם המקומות התמריות / למדות שאנו מננין ע״ד משל למקומות הרוחניים / כי למקום תמרי רחב ידים אנו מודדין פך או פך פרשאות / ולמקום קטן מילין או אמות / ונן במרחקים שכין דבר לדבר / כן נעשה ע״ד המשל למה שאנו קורין מקומות למעלה / וכשאנו משיגים מעלת הדברים ההם זה על זה / גדולתן וכחם ותפארתם / ונעריך מקומם אל מקום זולתם / נגבילם ע״ד דמיון במדות / ואס המדבר איש הרוח יודע תוכן הדבר והנמשל בו / ולפעמים יגיד מה שקבל בענין זה מאבותיו ורבותיו שהשיגו הפגין / או