Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אדר ראשון תקמח (1788) · p. [Seite 5]

mp)) «קדש נמו נסבלים אויליס לצים רשעים חכמים במיניהם ו גגו:er הגד פניהם ממרים ועזי פנים וכיוצא / וכפי הבדל מצכיהן / כן הנדל הצירוף והמשפט / כי הנח העליון כמו שאמרנו פועל בצדה וכמשפט י ונדע ג״נ שבממר שמתואר בשם אש / נמשל פעולתו למעשה האש / ודרך האש שקצת ההמדיס יכלה ויבער( וקצת יפריד חלקיהם / ליקח מהס סיגיהם / והנשאר כסף או והב טהור הוא / וכן הוא נאש העליונה הצת מן הרשעים הגדולים שעליהן נאמר כסף נמאס קראו להס וגו'/ תגלה והנערס / ואלה שיש כהן טוב / רק ננתמיס בהן גס עונות קצרפס ותסיר סיגיהם / וישאר הטוב הטהור * ולא נאריך לדבר בעניניס האלה / רק נאמר שבהיות הנדל עצום ביניהן / ננדלו גס במקומוקיהן / והן הן מדוחק גיהנס ששנו כתלמוד ונפרי?' ר״א;!ושמא תשאל בהיות הנפשות עצמיים רוחניס / לא יקרוס מארי הגשם / איך ייחסו להם מקום גיהנס / .ואמרו שכל מדור מהלך ת״קשנה / והמקום מכלל מקרי החומר הוא? דבר 1ה ככר עמד עליו רמבן ז״ל כשער הגמול-/ ודבר גדרכו דברי טעם ושכל טוב / אלא שלא נעתיק אותן הנה / &לא להרכות דכרים כמאמר הקצר הזה / שכפי הנראה לי אין מקום לשאלה n / כי מלת מקוש ומדה / יאמר ג״ג על התחתונים והעליונים באחד / כל אחד כפי דרנו וכמ״ש למעלה■ * שהרי אפילו כתחתוניס הזמן והמקים קשי.ס להשיגם / וכמו שהתפלספו על זה הפלושופים! ועל הזמן אמרו שהוא מנין ן1הי לא הושג / וכן המקום / ויותר נעמיק בעדן זה יודע לנו כי רק צל הדבר אנו רואים / לא אמתה הפנינים ומהותם / ואס כך גחמריס / כל שנן בפניני הצורות / מכלי ספק לכל דבר יש מקום אגל דעתנו קצרה להשיג הנשגבות הללו / כי החמרים שאנו רואין הם רק כצללים אל הכסות העליונות שחלק להן היוצר כ״ה מקומותיהן / ונמו שעל הענין הגעלה הזה אמרו שהוא 3״ה מקומו של עולם ואין העולם מקומו / והוא ב״ה נתן מקום לכל העולמים / שבעל נרחך תאמר כי לחיות ושרפים ואופנים מיוצא / ולמחיצת הנשמות וכיוצא/יש לכל אחד מקומו/ואס לא תדע