Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אדר ראשון תקמח (1788) · p. [Seite 4]

׳( קמה) ישמעאל אשר אור לו כציון זו גיהנס / כי לפי שהשם שונן כציון/ ׳ משם משפעו ושאתו יצא / לכלות הקוצים ורשעי ארץ / נמו שעשה למתנה מלך אשור 1 שעליו נאמרה הברשה כלה שזכר נו המשפע האיום / שנרגע מתו כלס שרפת נשמה וגוף קיים / נמו שאמרו ז׳'ל / ונענין נהר די כור נגיד ונפיק קדמוהי וגו׳ שפרשנו למעלה * והנה הכח העליון הזה העושה כמעשה אש לנלותולנער ולצרף קראו על דרך כלל גיהנס; ומדעתך הנין שאע״פי שהנח העליון המושל כנל / ונידו לנער ולכלות יצורים עליוני׳ותחתוני״שקראו חכמי' ז׳'ל על דרך כלל גיהנס / שופט את היצורים למדרגותיהן / ואין הכליון שזה נכלם / אגל שופע הכל נצדק ובארח חכמה / וזהו עצמו מה שאמר הרב רני מאיר נן גנאי ז״ל ענין גיהנם של מעלה וגיהנם של מעה י ואני לא נאחי לדרוש בתעלומות r רק לומר שיש מדרגות ומקומות מוכנות גס לנפשות נני אלם / ועל כל המעשה ישפוע אלהיס שם / והשיל לאדם כפעלו ונארה איש ימציאנו הגע כעצמך ני הנפש הזאת כשהיא מלאם גע״הז ציורים נקלים שהיתה דנקה נהן / אולת ונאפיס ורשעה ואכזריות חמה! נאה וגאון ולצון / ד3רה בצואר עתק על האמת ועל הנכוד האמתי / התלוצצם כצדיקים ואנשי שם " את ה׳ לא יראה / ולזכר קדשו לא נתנה עוז וככול / ואת מצותיו לא שמרה / גס לעתה ושנלה שקועים בדמיונות ומימות רעות כאלה / הנה בהפרדה מגרתה / אע״פי שאין לה עוד כלים ■ לעשות בפועל מה שעשתה תחת השמש / נכ-תמיס כה גלוליה ופשעיה שהורגלה לחשוב ולצייר / כי הציורים הרעיס האלה פתתקו בה ואהובים אליה / ולהתרומם עליהן ולחשוב טוב כל ידעה / ואיך תעלה נפש כזאת בחצחת ה׳! להטת מזיו האמת והצדק! ערס תטהר מחלאתה / והיא לא תוכל לעשות כן שמה / ני רק בע/׳הז יש נכחה להנחס על רעותיה / ולהתרומם עליהם / ולשוב מדרכיה הראשונים ולחדול הרע / וכמה תטהר שם? זולתי בכת עליון המושל עליה לצרפה ולעהרה * ואף ני אין בידינו לדבר על פרעי לכריס אלו / זאת נדע כי יש הבדל עצום דן הנעשות החוטאות / וכמו שהן «תוארי;! למיניהן נכקני הקדש