Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אדר ראשון תקמח (1788) · p. [Seite 2]

( קמר ) התפת וגיא ק הנס / כי אס גיא ההרגה / ונקתי את עצת יהודה וירושלים במקום הזה/ והפלתיס כחרב וגן׳(ירמי׳ י׳יס ו, ז׳)/ תארו גס מקים אש שמכלין ומצרפין בה נפשות הרשעים בשס גיהנס ופל דרך כלל קראו בשס גיהנס כל מקום שיש שס אש ותכערה תמידית גס בעה״ז / 2לא שאין לנו אש תמידי זולתי האש שבבטן הארץ / שמהן יוצאין להכות / ונחלי גפרית ואש במקומות רנות על פני הארץ / כמו הר ויזו״ביס שעל פני עיר נאפ^יס / והר עט״נא שבאי שיציליא והר העקלא שנאיסלאנדי / שכל זה ראוי להתאר בשס גיהנס / בעבור האש הגוברת בהס / ונחליה השוטפים והמכליס סביב להן מאוד / כי אץ גיהנס אלא משל על מקום אש ותנערה המכלה סביב לה ♦ ואס כן יפה אמרו לשטת ר׳ יוסי דחמי טבריא הן תולדה דאור משובם דה^פי אפיתהא דגיהנם / ונמו שפרשנו למעלה שעוברים מתחת לארץ במקומו׳ החמים מאש וגפרית שבה/ואותו קראו גיהנס/ לא שכונו לגיהנס שנדונין בה נפשות הרשעים / שמעולם לא עלה זאת על דעתם / שתבאנה הנפשות בבטן הארץ הזאת / ותשרפנה שם באש וגפרית הידועים לנו י תדע שהם ז״ל אמרו שכל העולם ככסוי קדרה לגיהנס / ויהיה מאמרם סותר עצמו / שאס הגיהנס בבטן הארץ / תהיה הארץ גדולה ממנה? וכל שכן שלא יתכנו אז דברי ר׳ אליעזר בפרקיו שהביא רמב״ן ז״ל שכל מדור שבגיהנם עמקו מהלך ת״ק שנה / ואין מקומות עמוקות כ^ה בארץ / כי היקף הארץ כלה ממזרח למערב ידענוה במופת למודי / נס בברור החוש / שכל מעלה ט״ו פרסאות ושי ש מפלות שלה עולים חמשת אלפים וארבע מאות פרסאות אשכנזיות / וא״נ מהלך קוטר הארץ לפי חשבון עשרה פרסאות ביוס / אינו אלא מאתים יוס " ו3פ׳ מי שהיה טמא (דף צ״ד ע׳ א) אמר רנא שית ^פי פרסי הוי עלמא/ וסומכא דרקיעא אלפי פרשי ✓ חדא גמרא (שית אלפי פרשי הוי עלמא קבלה בידו) / וחדא סברא(ממה שקבל הוציא סומכא דרקיע מדעתו) / וקבלתו מסכמת עם מה שידענו עתה בחוש / ^א שפרסאותינו גדולים החלק העשירי מפרסאותיז של רבא / והקבלה הזאת «אולק באה מימי הנביאים / אבל סברתו כשומכא דרקיע / הולך #7ת אחרת " וכן כעדן גלגל קבוע ומזל חוזר בלי ספק היה נשאר מימי הנביאים שהרי פת* ברור לכל שכן הוא / אלא