Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · שבט תקמח (1788) · p. [Seite 24]

ממש t \{<f ינזל «אינרץ׳ מיין / הנמה 0J1 חנו מיס ח זקציר ני ומקנא,« ב5גנס לל מכע דת פן ימעע יד׳ נמס ו3א י« אה השם הנכבד והנורא יורד על הר סיני / מוחן לנו אנן «י התורה לעין העדה / וכל העם רואים את הקולות / לא קבלנוה יי על האותות אשר עשה *) וראי׳ לדכר שאין להשגיח עצ, <« האותות שהם חוץ לדרך הטבע לנדס / מחרטומי מצרים / שגס יי המה עשו *מופתים חוץ לדרך הטבע * ולכן לא הי׳ לך יי החכם I להציע לפני מופתים אשר לא יאותו לפני ולפני יי משפילי עמי / ונו'-» **) רדד כאשר קכל לאוואטער את האגרת הזאת ותהי אחו רול« אחרת / הודה ולא בוש / ויכתוב אגרת צחה מלאם תחנונים ובקש ממנו לשאת את פשעו והשגגה היוצאת מלפניו ♦. וישבע לאמור : ני כל מגמת לכו היתה אך למען האמת $ והבטיחו לבל ישוב שנית לשאול מאתו דבר בענין האמונה •־ ונל העם רואים את צדקת משה ורוב חכמתו ויראו מפניו " ורבים מכותבי הקורות שבחוהו בקהל עם / ומהם רגנו ע5 לאוואטער על אשר יצא לריב עם איש תם ונקי! ובקש לעורר• ממיס על דברי אמונה; וקצתם יראו את פני משה / לבל יבער חמתו וידבר דברים מתנגדים לאמונתם ותהי למשל ולשנינה י אמנם איש אחד ושמו החריץ לשונו / ויכתוב אגרת מלאה קצף ובוז על משה / ויחשדהו למכחיש בכל הדתות ולאיש חנף דובר חלקלקות בלב ולב אכל רבנו משה שפך עליו כל חמתו / ויסוב קיקלון על כבודו / בשאלותיו : מי שמך לאיש? מי בקש מידך להכניס ראשך בין לאוואטער וביני? מדוע תתעבר על ריב לא לך — זיכהו בשוט לשונו בהתלוצץ על השיח והסיג אשר לו / ואיך פער פיו לבלי חוק כאחד הרקיס -אשר בזדון ירימו קול לדבר על צדייץ עתק י נעימים דבריו *־) עיין הי־מבים פ׳ ח' מהלכות יסודי התזרה הלכה א׳ זבו׳ זס' .העקרים היא פ׳ ייח 1 על המשכיל ^בחון מנת ר׳ משה בזה / בהשתכלז מאיזה עם יצא משיחם ׳ ומי היו הראשונים אשר קבלו עליהם, את דתז י ויראה את רוב חכמתו! איך בסה נוכח וגלה סיפהיש להשיב לשואלי דבר ידי למיבין *