Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · שבט תקמח (1788) · p. [Seite 23]

( קלרי) ,* נתנה למורשה / ינחלו מטוב הצפון ליראי ה׳ ולחושבי שמי יי בקיימם השבע מצות ובעשותם טוב וחסד בארץ / וביחנד באהבתם את האדם כנפשם / כי וה יסוד כל התורה ועל לל ציריה יקיפו כל המצות והחקים אשר צוו לנו / וברצות ה׳ יי את דרכיהם עמים ירשו ארץ / כן קבלנוה מרבותינו ♦ יל לעל דבר הדת הנוצרית אשר הראית לי עבדך ניפיה יל ובטובה לא אוכל דבר דבר / ואס טהורה ונאמנה יי היא בעיניך ובעיני כל ההולכים בה / מה יפה חלקיכם / ** כי תעמדו על הדת אשר נחלתם מפי אבותיכם / ולא תסורו לל ממנה כל הימים / ואין אתם צריכים למופת כלל / כ* יל האמונה דיה להחזיק את עצמה / זאינצה צריכה להתמך י* על משענת זולתה / וא״כ בס לך בס לאנשי דתך תהיינה « מופתי באנעט אך למותר * אבל לאיש יהודי כמוני׳ אשר יל לא נתנה לו דתכם למורשה / מה יועילו לו מופתי באנעע? יל ואס נתעורר בקרבו רוח הבחינה לבחון חזוק אמונתכם < »ל פעולת באנעטמאפע ולכה גא ונוכחה על דבריו למען לל תראה כי בצדק "אוורי פי " יל באנע״ט הורה בהקישיו וברוב בקיאתו בחכמת הטבע / יל שאין להכחיש את אשר ספרו לנו אבותינו מן לי האותות אשר נעשו חוץ לדרך הטבע זנתראזת כמתנבדי . יי הטבע / כי אולי הס טבעיים כמוסים ונדרך פלא יתהוו יל לעת מיועדת ולאחר שהורה זה בשכלו הצח / גזר אומר : יל שהאיש אשר יחדש דבר חוץ לדרך הטבע בדרך פלא / הוא. לי איש פלאי ושליח k! וכל דבריו אשר ידבר המה נניס ואמתייס / יי ע״כ מופתי באנעט ׳ יל ואולי בדול כח המופתים האלה לאיש נמוך / ולכל נר וי דתך המאמינים באמונה שלמה * ובהיות נפשם יי כוספת להוסיף חזוק בראיות שכליות / ולהשיב דבר¬ יי למסתפקים / יתורו אחרי דרך באנעט לחוקם במחקר; ,ל אבל לנו בעלי דת הקדומה / לא יעוורו ולא יועילו ראיות יל כאלה / ולא ינועו עמודי דתינו אף־ני לא ירופפו אותם * מגי ממשפעקורתינו לבל נשנית באותות כצל / ולולא ראינו אי) יו