Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · שבט תקמח (1788) · p. [Seite 13]

( קנה) יהי' לנו לאות על גדולת משה / כראותנו את מצי עמו נימי עלומיו / ואת רצון האנשים אשר שמו אכני נגף לרגליו לכל יפץ חכמה כארץ ויסעינוהו ללמד כני יהודה דכרי מוסר אין כס נפתל / ויסגרו כעדו פתח תקוה להיות לתועלת עמו / ואולי איש זולתו יסור מאחרי החכמה וידור נדר לבלתי דבר' עוד מאומה כראותו את אשי עורף כני גילו / אך לא כן האיש משה אשר ידע נקיון לגנו ותום דרכיו וברצות ה׳ דרכי איש גם* אויביו ישלים עמו / עודנו מחזיק בתומתו / לא ימוש מאהל החכמה ✓ והוא הולך לדרכו משרים / ועוד לו עשרים שנה והוא מתרגם את התורה וספר תהילים הרגום אשכנזי וכותב ספרים באמונות ודעות ואין איש פוצה פה נגדו / אלה ישישו לקראתו ולקראת דבריו כמוצאי שלל רב / כי כבר למדו כימיו להכיר ערכו וערך חכמתו / ואלה יחכיאו מפניו כי יראו אותו ואת שמו הגדול בקרב הארץ * אחרי היותו ימים רכים כבית גכירו ר׳ כערמן / דרא האיש ההוא את כחו ועוצם ידו במעשה הכתב ודברי חשבון ויקחהו מן המכלה אשר שמוהו שם תחלה לגדל את בניו j ויבואוהו אל חנותו חנות צבעים ורקמה ויהי בראשית הימים לסופר ✓ ואחר זה נעשה לסוכן ופקיד על כל ביתו / ויקצוב לו משכורת די הפיק רצינו י ויעש משה את חפץ נכירו יומס ✓ ולילות שקד על דברי חכמה כמאז * כשנת תי״ד נודע להחכס הכולל לגסינג / לזכר עד יהי שמו בגויס / וברכת העברי" תעלה על ראשו ני הרים קרן ישראל בין העמיס * הוא ה"* הראשון בין חכמי העמיס בזמן הזה אשר כתב טוב על היהודים וכקש אהבה אחוה וריעות לכל אדם כארץ *) * לעשינג אהב את משה בראותו את רחב לנו ויושר שכלו וידע כי גדול יהיה לדורו / ומשה אהב את לעסינג בדעתו את תוס דרנו וגודל תכונתו / ויהי' אנשים אחים עד יום מותס / ואהבת משה הגדילה כנראה מסוף דבריו כספת רעיוני עוזר מורה דרך החקירה *) דיא יורן / איין לוכטעפיל י