Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · שבט תקמח (1788) · p. [Seite 14]

החסירה במציאת הבוהות *) * הודו לה' כל רואי מעללותיו t ברכו שמו / עושה נפלאות עד אין חקר! התענגו על רוב שלום אשר נא נמחניכס כסכת האהכה והאחוה נין שני החכמים האלה / כי ראש חכמי ישראל וראש חכמי האומות כשנתם יחד כהתעלסות אהכיס / בהשתפך נפש איש אל חית ריעהו / ויקרכנו יחד על חמס וריב כין אדם לאחיו / איך יבזה צלמם נעיר / ויתגאה החזה על החלש לאמור : לי העוו והתפארה / וישימו בטוחות למו לאשר הניא איש אלה כידו / נכמרו רחמי לעסינג על עם מזר מאחיו! וידרוש ״‘"טוב עלינו / כראותו כי לא אגד חכמת חכמינו / ויש חושיה עצה ומושר בהרכינו / וכי ירכ עצמה כתתננו חפשי כאחד העמים י וכשוף ימיו פת3 האיש השלם הזה את ספרו הנככד והמפואר נאטאן דינר ווייזע / עד הספר הזה על רוחב תכונתו וישרת לכנו יכואו כו וויכוחים נחמדים כעניני האמונות והזעות בין איש יהודי הוא נתן החכם איש חכס־־לב וחוסר וכוחן הכל / ויכין מלך תוגרי וכומר נוצרי / ומי זה אשר קרא את הספר הזה כטוב טעם ודעת ולא כרך את מחכרו ככל לב? ומשה כתג מאמרים רכים להוכיח את העמיס על פניהם על אשר ענו את כני ושראל כסכלותס י כאשר יראה עוד כמאמר הזה מלכד אוהבו הנזכר היו לו עוד שני אהוכים אשר לא מכני ישר12 המה שם האחד פרידריך ניקאלי*א איש חכם מחכמי כרלין! ושם השני אבט פראפעסאר כמדרש רינטלן י אשר מת בעודו באכו והוא הי׳ איש חרוץ מאוד / אוהב אמת ומשרים / כאשר נראה מדברי משה כההדמתו לספר פעדאן על השארר־־נ הנפש וז״ל H המאמרים האלה הי' מיוחדים לריעי האהוב « אבט! אמנם נאטפה הנצה הזאת מעל פני האדמה בעודה ״ כפרחה / - כן הי׳ רצון h •י קצרו ימיו על פני הארץ / אכל רבו לכבוד ולתפארת י חגורו על יקרת האדם **) יעידו על דיא ווארטי מענדלסזאדזנס איבר לעסינר.© מאד כייס יאאסי: ד ער מארגנעטונדן * **) 3אם בערז־יהנסע