Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · שבט תקמח (1788) · p. [Seite 8]

( קב ) צריך *) ולזאת חשדוהו מקנאיו לחונן» אמנם לא צן האיגז משה אף כי היה עניו ושפל רוח מנל האדם לא דבר בלב ולב / חלתלקרת לא ידע נפשו / אך היות מנעוריו חרות על לוח לכן להשיב חימה במענה רך / ומורך חדל אישיס בקרבו נס עד זקנה / לפן לא הוכיח מימיו מוס עקש בפה מלא / ני אס ברמ*זה המועלת למבין י וחסרון הזה אשר החדיל מאתנו רבות מלמודיו הרמות נולד מתכונת נפשו הנהייתה בדוחק וצער כל ימי עלומיו ] בשת פניו לא הניחתהו לבקש מאיש משעול לנפשו השוקקה לדעת / כי הי׳ קטן בעיניו ויאמר : מי אד ומה כחי ני אשליך יהני על זולתי עקב אשר שמתי נפשי לבקש תבונה? אכן הסתפק בפת חריבה כאשר ספר לפעמים בחברת אהביו / ני כהיותו כמצב הדוחק הזה בקנותו כנר לחם רשם את הכנר לכמה סעודות על כמה ימים לדעת עד היכן יגיע ספוק! / ולא אכל לפי רעבון נפשו כי אס לפי כח ספוקו י בחון זאת / הקורא המשכיל! ודע לך כי מדת ההספקה כזאת היא זרה מאוד בינינו / רביס הס האנשים אשר אתנו חכמים בעיניהם ישבו מתעצלים וממוני יד ויאמרו : כהני אל עליון נחנו / ועל העס לתת ברכה אל בתינו / מפתם יאכילונו וחיינס ישקונו / ני עבדים המה לנו — בכל הלחץ אפר מצא משה בימיס ההס / לא סר מני אהל החכמה / דשים לילות כימים לדרוש אותה ואת אודותיה אך עוד הוא מאמץ כל כחו לרדת אל מעמקה / וירא ני לא יכול לה / ני חסר מאתו ידיעת הלשונות ובפרט לשון יוני ורומי שרי לשונות העמיס / נכבדות מדובר בס ✓ וידע כי כל עוד יתרשל בס יקשה לו למודס / כי המה דברי זכרון / לא ישיגוס על בוריים כי אם העלס זך הרעיון / ובאחרונה יהי זה חסרון לא יוכל להמנות / ויתעצב על לבו עוד / בראותו קושי הלמוד הזה מבלי מורה דרך / ומבלי ספריס המשפיעים לקח טוב * וגס דרך השאלה הי' סגור בעדו! ני פחד לגלות לאיש מגמת לבבו / פן יודע הדבר , זע׳־ין צהמאסה לחדעי תמוז •אב זאלול משנת ׳הי־ןמ׳ה צאגרותי1 אל הרב ר‘ יעקב עמק ז״ל * (