Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · שבט תקמח (1788) · p. [Seite 5]

( רף ) אשתו ליסא * לזכר פולס יהי שמוחם לאמור : אשריכם אבות הצדיק ני נעים גורלינס I נינו זאת אהבי אמת J סופר ומלמד חנוקות הי׳ אבי משה / אתס ידעתם ני זה הוא המצב התחתון ונהונה נמאסה י לא יספח כה רק אנוש אנוש המבקש מחסה מפני זלעפות רעב / גס עושר גם נבוד לאזנחלו האנשים האלה / ולמתים. מחלד הורדו בגלות המר הזה [מי זה ישר לגב יראה ברוע המעמד הזה הראוי לההנבד ולשאת ברנה מנל בנותיו/ מבלי מצוא תוגה על חסרון ידיעת בוזיו? ] וככל זאת פרס לו מפתו וישקהו ממימיו / עד צאתו מעיר מולדתו ולא עזבו לצאת עד אשר פצר בו מאוד " אמרו לצדיק ני עובויאכל פרי מעלליו * משה הובא לבית הספר וילמוד שם נדרך כל נערי בני עמינו המצפצפין דיני גימין וקדושין ניזק ומזיק ונהנה עניניס רבים העולים מעל להשגתם בערס ידעו קרוא פסוק א׳ במקרא כדת / ובן ששה שנים למד כבר הלכה ותוספות י [וראוי להזכיר פה דברי אוהב דבק מאח ריעו ותלמידו ר' דור פריד^עגרר אשר ספר מה ששמע מפי החכם מ״נ / ני גס בימי החורף השנים אביו להביאו אל בית המדרש / עודנו נער בן שבעה שנים רך המזג והטבע נשאו על כתפו הולע באדרתו בשעה ג׳ או ד׳ בנוקר אחרי אשר השתהו מעע מים חמין (סע) ״ ] אמנם לא באחד הנערים הנער משה / עודו באגוי־ורוח הבחינה צלח עליו / דרא ני לא זה הדרך לנא לעצס ידיעה אחת / כי אי אפשי להבין תוכן מאמר אחד על בוריו מבלי דעת דקדוק הלשון / ואין ביד איש לעמוד על הדינים והדתות אשר יסדו האחרונים מבלי בחון תחלה גבוליס גבלו ראשונים / לכן שס אל לבו להגות בספרי תנ״ך בשקידה רבה / וירגיל עצמו לכתוב ל״הק צח ונקי / ובהיותו בן עשר שנים חבר איזה שירים * ואחר זמן בעברו עליהם בעין בקורת לא מצאו חן בעיניו / ויאמר : כת הזה חסרה נפשי/ אין בה תכונה למלאכת השיר / היא מסוגלת יותר לתדר אל לב התמנה מלשחק בדמיונות שונות בכח המדמה / - ולא חבר עוד שיר ל•הק כל ימי חיץ י ואף שמצאנו ראינו מהעהקת ש' תהליס ויתר השירים אשר העתיק / שגס בחכמת השיר ידיו רב לו / ענ״ו חשב עצמו כבינוני בעדן הזה / כנראה