Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · שבט תקמח (1788) · p. [Seite 4]

( קטז C ואנשים כה מעט דליס ופחותי הערך *) 5 אס נראה איש יגביה עוף משר אשר ידאה למול שמש התכונה ולא ילאה אף ני הוא בדור התל כמעט להשיר מאתו משוה הנערות אחרי אשר כחשך הלנו דורות רכות אשר לפניו **) י אס נמצא יועץ פלא בין מס אובד עצות מיום גלה מארצו ושלול חפמה מימים ימימה [ לולי חסד ה׳ האיר עיני הגולה מעת לעת כאנשים זכי הרעיון פהרמב״סוהראכ״עוהר״ירןאנדיא ואנשי התורה שככל דור ודור] י אס לא נכחד מאתנו כי האיש הזה בעזכו עיר מולדתו הי׳ גר אומלל באין לחם ואין שמלה ולרש אין כל כי אם גויתו ובטחונו בה׳ מעוזו 5 הלא נוסיף להפליא / הלא כקול גדול נוןרא :מ12היס היתה לנו זאת 1 ובאמת העלם הזה קנאת סופרים ותשוהת הככוד לא ידע / ני איה סופר? —־ אי׳ שוקל מחצית השאל מחיר חכמה לא יוהן שגור תחתיה? אי׳ מונה את נכבדי ארץ איש הוגה כחכמות איך תתעורר תשוקת הכבוד בלב יודע מרת נפשו ונפש עמו על נפש יודע כינה? אי־־נכוד וחוסר הון? איפה כמד חכמים כין עס כלו אומרככוד? - אפס נמצאו בתולדותיו עוד סמת 1 רמת המונעות את העיון והשאידה / כמו חולשת הגוף / המחסור / אפיסת המורה / ופחד המאנאיס / ובכל זאת הי׳ הלוך ורם ידו בכל ועל כל אחיו גדל / מי זה יריס לב לאמור : שקר בפיך / באמרי : אצבע אלהיס היא י• ואתם אחי ז כרך לה׳ תכרעו כי מצאתם תן בעיניו / פקד ה' את עמו לארוא דרור לבינתס האסורה בנחשתי העצלה זה ימיס רבים / ויתן להס מורה אשר יובילס בדרך האמת לטוב להם כל הימיס! כשתים עשרה לחדש אלול שנת הפ״פז הוליד מנחם סופר ומלמד תנוקות באהל דעשויא את משה ושם אשתו * ) מאן פרגלייכע מענדלסזאדזנס אייגנע ווארטע אין דעס אויפזאנדן ווירר טיכאע^ס רעסצענדאן אין דאהמ״ס רוך איבר דיא בירגערלימג פרבעסרזנג דעו־ יוק / אים צוויימן טייל מאן פרשטעהי היראזנטר רק דאמאליגק צושטאנד דער אףפ# קלגרוגג א.ו:ד דעך ליטעראטור אין דייטש לאגד ־