Ha- Meʾasef · 1787-01-01 · טבת תקמח (1787) · p. [Seite 28]

( קח ) האגדות הגיא הרמב״ן ז״ל בשער הגמול שלו / ומקצת מרץ העתיק הרב הכותב בספח עין יעקב פרק עושין פסין / אכל כבר אמרנו שבמאמר זה לא נעתיק דברי זולתינו באריכות / .רק מעט הצריך לענינינו / והקורא יקרא הדברים במקומם / ורק רמזתי עליהן להראות סכל וה אי אפשר * וזה מופת לכל שלא כתבו חכמינו ז״ל אגדותיהם להדיוטים / שלא יבינו בהם רק פירוש המלות / אבל כתובים לבעלי דעת רחבה / הם יבינו בס / ויפדשוס כהוגן וכהלכה / ונמו שעשה רמב״ן ז״ל / כי באמת הר ציון כלו לא יספיק להיות אפילו (4ק מצע לחדר אחד מבגיהנס / בפי המדה שנתן לו רי״בל באגדה ומ״ל / ואיך יהיה ענין זה כפשוטו דבר שהוא נגד החוש ונגד הדעת / וה׳ אלהים אמת / וכל האמונות שאנו מאמינים בהן / הם אמת ועומדות לעד / ולא יתערב זרות באמונתנו ונמו שאממו גס׳ החזות (מ״ב פ*ה) כשדברנו על מדת האמונה י וכן אמד האיש המעולה הרב הגדול מהור״ר שמואל אידליש ז״ל/ שפתים ישק כי גחדושי אגדות שלו על מאמר זה / בתב לכאורה הוא מגומגם / דפקחה של גיהנס בירושלים ניחא (כלומר אפילו כל העולם ככסוי קדרה לגיהנם / אפשר שיהיה לו פתח קטן כירושלים) / אבל הגיהגס גופא בציון•׳ דבר שאי אפשר 'הוא ׳ דהגיהגס גדול כבזו ס׳ פעמים בגן עדן * וג״ע גדול ס׳ ׳פעיזיס בעולם נדאמרינן במס׳ תעניות ן היי שהחליט לומר שהוא דבר שאי אפשר / ומתשובתו שם אתה למד שגס שדעתו כדעת רמב״ן ר׳ל שאור גיהנס הוא אור דק לשרוף הנפשית / ץאנחנו נדבר עוד על זה * והנה ממחקר המעט הזה שחקרנו פה / תבין מה טוב אס ניישב מאמרי החכמים שהבאנו וכדומה להן בדרך פשוט וברור עד שיסכימו עם האמונות שבידימ״על הנשמה 7 ואינו שקול דעת האדם : ועתה נעריך נזה דברים קצרים / כי הזמן קצר להאריך / והדעת קצרה מהשיג עומק הדברים : ידיגגו שאין בכל חמרים הנמצאים תחת השמש גס אחד שכחו רב לו להשחית ולבלות תמרים זולתו. כמו האש / והונחו עליו שלשה שרשים , קא׳ אכל כמן אשר תאכל האש וגר I