Ha- Meʾasef · 1787-01-01 · טבת תקמח (1787) · p. [Seite 25]

( קד. C •חז״ל דוגמת אש שלנז , אלא נח עליון אש אוכלת אש / והיא נתקפה תאכל ותכלה גם הנחות שהן גדולות מנפשות מי אדם־/ וכענין שאמרו ז״ל מליצתם על המלאכים שקטרגו בבריאת האדם / .נתן אצבעו ביניהם ושרפם / שכל זה משל על חנם 'העליון המושל בכל / ואס יחפוץ ישים הכל לאין / ונמו אצבע אלהיס היא 0<״יח׳«־׳0 וכן תראה מדבריהם שיש גיהנס בלמעלה וגיהנם שלמטה / ועוד יבוא כל זה על נכון * כי הדעת הזאת היא עצמה הדעת שזכרנו תחלה כשם רמל׳ן ז״ל / כשיתבארז דבריהם על מכונס / דברי אמת הס הקרובים לשכל האדם / והמתאימים גס עם דברי הפלוסוף / גס הוא יאמין כי נשמת האדם אע*פי שהיא נטבעה נצחית / לא תעמוד בפני יד המושל בכל / ואס יחפוץ ישימנה לאין / וכמו שאמר!מתבר הפנלדאן — * ועתה נשאר עוד להזכיר : הדי׳גת הד' והיא דעת הרב ר״י אברבנאל זי׳ל ✓ שהעתיק החנם ר׳ מנשה בן ישראל הלל באריכות מספר מפעלות אלהיס $ ני היא ישרה בעיניו / ואנחנו נעתיק הדברים רק כקצרה / בעבור שאינה מתקבלת על דעתי הוא אומר / שהנשמות כהנראן / נבראו עמהן גשמים דקים רוחניים מהטבע השמימי בלתי מושגים לחוש הראות « והנשמות לא יתפרדו מאותן הגשמים הדקים הרוחניים כל ימי עולם / אס קודם בואם לגוף / ואס בהיותם עמו / ונס אחרי הפרדס ממנו וכו' " ואחרי מות האדם תשאר נשמתו עם מרכבת רוחו (שהן הגשמים הדקים הלל שקרא רוח האדם / ומרכבה לנשמתו העליונה) / אם במקום השכר אשר בדרך ההשאלה וההמשל קראוהו רלל גן עדן וכו׳ ואס במקום מתנגד לטבעו הוא מקום העונש / אשר יכסוף עלותו משם אל מקומו הטבעי / ולא יכול / כי הוא מחושתי העונות / ואחוז כחבלי הפשעים / אשר שמו אותו בבור / וזה המקום נקרא גיהנס / ויתמיד שם הרוח עם הנשמה כפי גודל חעאתיו עכ״ל .• וכבר אמרנו שהרב 'בעל נשמת חיים שמח בדברים ן1ו/ ואמר שכן דעה הרב רשב״י ו״ל בשפר הזוהר / ופירש על זה ענין הדיוקנא הנזכר גו / ואמר עוד שכן דעת הרב בעל ספר מעשה ה׳ ושכךהיתה דעת הפלושופיס