Ha- Meʾasef · 1787-01-01 · טבת תקמח (1787) · p. [Seite 23]

( קג ) ,מדעת הא׳ יחס אותה לקצת מחכמי האומות / שאמרו ני כל מה שנאמר כעדן אש של גיהנס הכל משל / ודבק :כמחשבת הרשע! כראותו כי הבדילו ה׳ לרעה מכל הצדיקים .והחסידים / ני הס כזוהר הרקיע מאיריס ומזהירים / ושנפשו פורה ראש ולענה / ואינה מתענגת מזיו השכינה / מתעצנת אל לכה / וצרה ויגון תמצא / והעצכון והדאגה הזאת הס אשר מו כשס אש של גיהנס ואמר עוד כי לדעת הזאת נעה •סחנס מוהר־׳ר יוסף אלנו ו'׳ל כספר העקרים (מאחר ר' פ' ל״ג) / שאמר ני הנפש שעזבה את ה׳ / והרגילה לעשות;מעשים כפי טבע הגוף שהוא הפך טבעה / נשתפרד מן הגוף קכסוף לאותן הדנריסשהורגלה לעשותן/ ואין לה כלים להשלים חפצה , ומצד טבעה תעה להדכק בצורות העליונות / ולא קונל / כי אין לה למוד והרגל לזה / ונשתשתוקק לשני הצדדי! כאחד / לצד מעלה ולצד מטה! ושתיהן מנועות ממנה / יהיה לה צער ומכאוב יותר משריפת אש ומקור וקרח נורא ומהכאות ‘סכינים וחרבות / ומנשינת נחשים ועקרבים! והכל לנפש / לא שתשלוט כה האש 1 פי אין האש שלטת בדכר רוחני / אבל על דרך הנ״ל תצטער בצעד מופלג / עד כאן דברי! בקצרה * והחפס המעתיק הנ״יל אמר על דבריס אלו / שאינן 'נכזניס בעיניו / שאין זה דרך רבותינו ז״ל / אלא שיש גיהנס *ממש / שנידונין בו הרשפיס לאש * וגס בעיני אין דרכו נכון'/ ‘ אלא יש מציאות חוצה לנפש שהיא נדוניה בה / ונמו שיתבאר ‘לפנינו ואע״פי שאמדנו שאין ההאמנה בפרטי העונשים האלו מעיקרי האמונה / סוף סוף ר&ף לנו לחפש אחרי האמת כלל דבר / ולהבין המקראות ודברי ששרשס קבלת אבות שקבלו;מפי חפמיס גדולים שקבלו מפי הנביאים שידעו דעת עליון / ונפי הדעת הזאת לא ינוכו גס שתיהן / ואפילו בדרך משל לא יתבארו בה : הדעת הב׳ היא לרביכו משה בר נחמן ז״ל / והכלל העולה מדבריו הוא / שהאש שבניהנס שנאמין בה שהיא שורפת את הנפשות / איננו נאש של הע״הז / לא כאש שמשתמשין גה בשלהכת וגחלת / ולא כאש היסודית אשר בגלגל האש אלא / ומה מדו צררו אש Je דש! ונדון PWYVß* ויותר מזה :לאניס שנו אשלח את :מי כדורות מנשה נן הספרדים ר א' פי? גיות שרצא 1