Ha- Meʾasef · 1787-01-01 · טבת תקמח (1787) · p. [Seite 22]

( קב ) לא כפנו להדיוטים / אלא י לתלמידים געלי גינה! והם יפרשו אותם להמון נדגריס ראביס ובמשלים נאזתיס / נאשר יזכלון שאת / וגס זה כתבנו נההדמה הלל ואולם לא באנו לדבר- פה על שט המשפעים האלה / אותו שאחר המות / ואופן שהוא ליום התחייה / ואיך‘קשורים זה נזה / ויתר השאלות ששאלו המחנריס ז״ל כעדן זה נספריהס / זולתי צדכר מעט על העונשים המגיעיםלנפש אחר המות / נמו שאמרנו בראשית המאמר הזה, ולהראות איפוא רמזו עלץ כנתונים / ומה דנרו עליו החכמים במליצותיהם / ויראוהו גיהנס * ואמרו אש של גיהנס / חשך של גיהנס ומאכיכין אותו גחלי רתמים / ונדון בכך או כנך / ועטן,מלאני תכלה ומצירי שאול r ואמרו שיש כל מדורות מדורות / ושנו שורפים את הרשעים / ויותר מזה 1כתוב בספר הזוהר ובאגדות מענין ההיכלות והמלאכים שכן דדן את החוטאים וכיוצא באלים! שככר התעוררו עליהן שלמים וכן רבים חכמים כתורה וכפילוסופיא / לדכרעליהן כארח שכל/ ולחבר דכריהס אלו עם האמונות הישרות שאנו חייבין להאמין בהם / ושכלעדן ימוטו מושטת התורה זהמצוה / והן אותן שזכרנו למעלה מה שאנו מאמינים על מעלת הנשמה הטהורה הנפוחה באפנו / שאיננה גוף / ולא ישיגוה מקרי הגוף וכיוצא / ני לזאת יחרד כל לכ בשמעו מיני העונשים הנ״ל שתקראנה לה בהפרדה מן הגוף / שהן אמונות סותרות זו את זו / שאם לא ישיגוה מקרי הגוף / איך תשלוד מן האש ✓ ותצטנן מן ׳הקור / או תכאב מאחת המכאובים שזכרו / שהן לכד מקרי הגויות / לא לנשמות המתעלות עליהן / ואין להם דכר פמהן? אך ערם אכתוב המעט שכדעתי להודיע פה / אשלח את . . הקורא אל אישאמוטס שקבץ כשפח דעות חכמי הדורות . מה שחשכו הס על ענין זה / הוא הרב הסכם כמוה״רר מנשה כן ישראל ע״ה / שהורה צדק לעדת ישורון אחינו הספרדים ,שכק״ק אמשטרדם יע״א/ ני בספרו נשמת חיים (מאמר א' פרק י*ג) האריך כשאלה זו / ולםת*ר הספקות הציג הדיעות שמצא .געטן זה / ואעתיקם הנה כקצרה הדעת