Ha- Meʾasef · 1787-01-01 · טבת תקמח (1787) · p. [Seite 14]

i rs ) זה לשון השואל ראשון אין הוראות מכין מלת התעשקו מלשון ריב ומנהגו׳ / וכן הוא דעתאונקלס רש״יוהראכ״עורד״קושאר מדקדקי׳ ומפרשי המקרא ואין פוצה פה ומצפצף להוציא המלה הזאת מענין עסק שבדברי חז־׳ל עכ׳׳ל / ובמחילה מכבוד השואל 7 שקר ענה כס כי ז״ל הרדק כשורש עשק / והתפעל ני התפשקו עמו / ענין ערידה וערעור מדרז״ל ויצאו עליה עשיקיס פי׳ מערער לומר שלי הוא עכ״ל / הראכ״ע כתב ז״ל עשק ידוע בדברי קדמונינו! ובמוסף הערוך ערך עשק ז״ל ושמואל אמר 1ה הלוקח שדה שיש עליה עשיקין פי ערעורין (א״ב כי התעשקו עמו ת״א אתעסקו עמיה) עכ״ל / והרב החכם ר׳ משה דעסד קרגס עשק (צאנק כרומן) / הרי שאלה כלס השוו הוראת פשק הנאמר בקורה פס עסק הנאמר נדרז״ל לומר ששניהם מורים הודחת שתים נורידה וערעור הפך ממה שהעיד השואל / ולא די זה שדבריו סותרים דברי המפרשים ושקר ענה בס / אלא שהוא סותר את עצמו כמה שכתב אחר זה / זה לשונו הרי ישדעת המדקדקי׳ וההפרשים כהוראות מלת התעשקו מסכמת לדעת הפושקיס ככוונת ברכת לעסוק כד׳ת ושאין הבדל כלל בין מלת התעשקו הכתובה כשי״ן וכין השורש הזה הנזכר תמיד בדרז״ל נסמך ענ״ל / והננו רואים שהשגתו מזויפת מתונה יען.קננו בה השקר והסותרים בשלום ישכנו כאחים יחדו אין ברן ואין צוחה בהשגתו / וזאת היא נפלאת כעיני / החכם יענה דעת חח / אבל באמת אמר א״א נ״י בסוף סדר הסליחה במליצה הנקראת פשע ארש / שיד התשוקה עשתה זאת t כי אמנם כן דרך כל מי שדרכו לילך ולהשיג ולהתפאר בהשג יד / לה-ות תשוקתו גדולה מהשגתו / ולכן איננו רואה חוב לעצמך <י עמי הכבוד המדומה מאפילים זהר האמת והוא הדבר שלא חש א׳׳א להשיב על כמו אלה ההשגות כי זיופם נראה בעליל לכל מי שעיני בחינה לו / ואני לא יכלתי להתאפק ני \רך נערים לי " (ז) אולם בנידון הקריאה כסי״ן או בסמ״ך / הנה אין הבדל במבטא ביניהם ✓ ומה יתרון לבעל הלשון ני אם ראות עיניו / ואחר שנעל הדין הודה בעשק ועסק. מקרא ומשנה