Ha- Meʾasef · 1787-01-01 · טבת תקמח (1787) · p. [Seite 15]

( צזז ) ומשנה שדם במובן / ומהמבואר במה שקדם שלשגן המקרא הוא יותר צח ומבורר בבריאה ובמכתב מלשון המשצה / א׳, נ הדין נותן לה־ות המכתג סנשיק בשי״ן / ואין טענה מהננין החדש / ני הנה אתנו בנינים רבים חדשים בתפלותיט ותמהבנתובי׳נאשר העיר עליהם א״א נ״י איש איש על מקומו לאמר אין לו בנין בעברי או איננו על בדנו בעברי! וגס זה נעור ועומד על מקומו / והעברי להתעשק / (יעוי׳ ויעתר יצחק סי׳ ך"ד) / קינצי לדברים / שלום מכל עברים / לדורשי לשון עברים / ולהחכס השואל ומי בעל דברים / ולכל ישראל חברים / מן הצעיר הצעירים ♦ הייה עש״ק א׳ דר״ח מרחשון תקח״ת לפיק שיימא עלמה בכו׳ יצחק?1בית ^וי מפאטנאב נאום הכותב הגה עוד תחת ידי תשובות על דבי שאלת השואל היה הרבני המדק־ק מהו׳ טובי׳ גוטמאן מפיעטרקיב אשר שאול שאל יגל איזה הגהות שכתב א״א בס־י תכלה ייעתר יצחק! ואה יתנו לי מנהיגי החבורה מקיס בין שירות מכתביהס , אזי אראה להדפיהס כרשיון א״א נ״י אשר רגל על לשונו לומר חכס בני ושמח לבי והשיב חורפי לנר . וה׳ יראני גכלאחו מתורתו אכי״ר , שלחה הנ״ל * משלי מוסר " האשד. והדבורה בעד זתאשנב אשד־־, נשקפות / וחרא דבורות קטנות מעופפות עתי בל^ ע^ וטרפי הצמחיכש לינוק הדבש ומותוק מהפרחיט ותאמר האשה אד* הדבורזת שמעי נא אל־־יי נטהרה י