Ha- Meʾasef · 1787-01-01 · טבת תקמח (1787) · p. [Seite 13]

( צ: C ננ״לם וכלתו הלא המה כנתונים פ״ז פעמיס / ולישב אין גם אחד כנתוגיש / ואיך נדחה פ״ז עדיס ולבמא פי זרות על פי טענותיו אלה החלושות / והנה נראה בעליל שצדק א״א נ״י כוו ההגהה / והכאת ראיה עליה היא נמו שיביא ראיה על הלחם והכשר והיין שהם משביעים ומולידים דס טוב / הטענד־ז הה׳ על דכר הפליאה שהתפלא מפלאות תמימי דעיס כנוסח ברכת להפריש חלה! לא עלינו תלונתו אף כי היא לא לעזר ולא להועיל למו בהשגתו על א״א נ״י / ואני אמרתי כחפזי שנשתבשה בפי ההמון לקרוא להפריש כשי״ן ני הנכון היות קריאתו כסי״ן מטעם הלא?ריס לרעב לחמך (יפי!׳ ניח) ומצאנו ההפעיל מענינו מ?.ל9ת פרסה ניקרא ייא) אך אבטל דעתי מפני דעת הגאונים אשר נכר התעוררו על זה ואמרו שהיא מלה ארמית מתוקנת על דרך העברית ני היא מטעם תחמה שת״א אפרשותא / אף ני אחר שמצאנו בנתונים הנפעל מטעס הפירוד כמו נשך $אנו בפרשית (יי״׳ ל״ל) שפי/ נפרדות זה מזה / וכן ואת פרשת הנסף (אשת׳ ל׳) פי׳ פרידת הכסף שהפריד משלו לחת למלך / הנה כתל להוציא ההפעיל כמובנו כי הנה בנינים חדשים רכים נתפלותינו נמו שהעיר א״א בהגהותיו / וזאת הכרנה הואיל ואתא לידן נימא בה מלתא / הנה נפלה מחלוקת בין הפוסקים נמשתה י״א להפריש חלה / וי״א להפריש תרומה חלה t וי*א ששניהם נאחד לא טוניס מפני ההפסק יעוין יו״דע סי׳ שנ״ח בט״ז ונש״ך ✓ ואשר יראה לי הוא אחר שהכתוב אומר ראשית גנריסותיכס חלה תרימו תרומה (ביזלני י»׳׳0 ות״י חד מן עשרין וארבע תפרשון אפרשותא / וכן ת״א והאשכנזי וכן פי׳ יש״י דל א״כ זכינו לדין שנכון לומר להפריש חלה תרומה / פי׳ להפריש קלה אחת תחמה! ואף כי א״א נ״י הציג בסדר הפלה ויעתר יצחק הנושחא תרומה חלה כדעת הש״ך / במחילת כבודו לא ירע בעיניו השגתי ויודה על האמת כי היא ישרה בעיניו " (0 רכל דבר העשק והמרוצה אשר חשב בהגהת בד״ת / אין התשובה שווה בנזק הזמן / כי כל מי בעיני בחינה לו הוא זה יראה שאין בדבריו ממש / ני הרה עמל וסתירה ויתרוצצו הסותרים בקרב השגתו וילד שקר / ני הנה - זה