Ha- Meʾasef · 1787-01-01 · טבת תקמח (1787) · p. [Seite 11]

( צ״א ) המשנה שהוא ג״כ מכרי / א׳׳כ היה מן הדן להגיה תפלותעו מכל •תיבה משניית ולהניא מקראית תחתיה כמאוס שאפשר / גנננ״ז לק שלח א״א נ״י יד השגתו 3ס והניחם כמו שהץ רק העיר עליהם■ שאינם לשון מקרא/ ומה השואל צועק חמש יסער.סער / יריע אף יצריח על צא■ דבר / דון י7ין •חושב טוב כעושה רעה" (ד) אשר מה־ ראיתי שהחכם השואל הוא כמעיר ובא להביין חדשות ונצורות / דברים טוניס ונחומים■/ אשר עליהם יאמר משל הקדמוני שהחדשיס אינס טובים והטונים אינם קדשים / כי הנה הוא מציב לו יד כהערה אשד לה שם •בשלשה תיבות תלמודיות / לדרשן כמין חומי ההרכבה / וי1ו הן אפילו / כיצד / מנין / מה התכס מבין מדעתו ש;*לש אלה המלות שתים בתים באו v אף־ אלו / כאי צד / מן אין / הן א1ל דבריו הטובים עתיקים־ הס / כבר נאמרו-ונשמ במוסף הערוך דף ע״ד ע״ד7זדף צ״נ ע״א / ודףק״ז עי״ א / אך לא טוב היות ניקוד מש המ״ש מצירי כמו שנקוד־על ידו• והוא דבר שנתחדש בזה לאשמעמהז בלתי היום להיות הנד'ם המשמשת צרויה לפני אות זולת־אח״הער/ לא יקום וצאיה־ה כי כיקוד הקודם ר״ל OT צא יחייב;עב*פ ניקוד הנמשך ולקרוא W:/ אחרי השמת המלה מא״לף לגו״ן. / 'ואנחנו נהמו לקרוא ^'1 כחירק המ״ם שהראוי?׳I צ-יראלא ששינוי המבטא;יסבול שינוי המכתב / והוא דבר הלמד מכללא בדברי הר׳זה גג-׳ לאותיות " (ה) אחרי . הדברים והאמת האלה החרה החזיק נוסח ברבת לישב בסוכה על פי טענות חמשה / (א) אחה שחז״ל תקנו זאת הברכה / מסתמא אס היה זק משקל בלתי ברוק בלשון לא היו בוחרים בו •/ (ב) דוגמא מצא לו במקראי קודש / קצירה (ישע׳ <*!) , מניח $ ירי־עזרן (קללת ה׳;/ 7ייא מפני דוד (ש״א\יי0 / (ג) הרגל קריאת הל״מד בצירי המקו3לת כפי כל היא עזר למו / כי לא שקר נחלו אבותינו / (ד) יגיד עליו ריעו / והוא -הצוף הדומה למקור / ואתר שנאמר הצוי ‘&וביתכן לומר המקור ל' **ב/ (£5 7מה לכבות אש קטנת הנמות בלהג אש גדולה / כי העיר פליאה *אתת גדולה היא אליו בעדן