Ha- Meʾasef · 1787-01-01 · טבת תקמח (1787) · p. [Seite 8]

נפתח ני הו והשס ואמיץ (קרוא האל' חסין יה ן | ומגיס) ׳1 : פעלים סמו ■ משפע ה5שז : אמר,שמשי? ההיא אשר! נעץ זו הגו יסדה! וי אלם לתלמי׳ . ליסדס על:; 13 שרשים י 3עלי ארנע < מורים עלו | מעול / 17 :׳ ונמצא 3ס; נשמותסמנ lern ילעעהי י שנתחלשה ואמר שהו ׳ להיוח שד נלשון * :והיה ע מ; «ןפידס ו נלשון והיו מורגלים וי j לאמרופור? ^ה זנו ( פח ) משפת עמים דגים אשר התיהדו ט / (ני יחנן לומר שהיו מעולם שפת עכרי ושכחוס וחזה ויסדום) ני אחר שהסכימו המניחים עליהם מה לי מלה חדשה או נכרית בי העיקר הולך אחר ההסכמה / וכן יתכן לזמר נפעל אתרום יתהס שנהנו 3ו נעלי המשנה t שהוא פעל מחודש מן ההמון נעת ההוא או קודם לו גזרוהו נשיטש משם תחמה אשי דמו היות התיי׳ו שרשית (ומה גס היום יתעו כן הפייטני' כאשר שמענו כן ראינו שמקונן אחד גזר י5^ני משם 0^הואניה (איכה 3) הלא היא נתונה על ספר היזימת לטי״ת מנחם / וטעה נ׳ טעות א' לימה היות תי״ו תאניה שרשית / ב׳־הטיל נה נו״ן יתירה אשר אפס מקום לה לפני נר לרניס י״נ ני מחוק הלשון להבליע בדגש נמו מצרים $הני יד(פ® י׳) ולפי חקי הלשון היה לו לומר וגנן £נ-יני כמו י?ני ואנלו פתחיה (•שעי׳ ג׳) אכל מה היה למקונן ההוא לעשות אשר לא מצא נדי גאולתו להשלים סדר האלפא ניתא בקינתו לכן נחר לשוס נוספות על הפעל נדרך שנהגו נשם/ מה שאין זה משפט הלשון ולו חכם השכיל בדקדוק הלשון היה משלים התי״ו כמלת ^’ני כבנין פיעל מנ״לה ע״מ נצפית« ץ$ער (אייה לי) והוא מטעם לם5ית לכת יפתח (*עטיה י״א) שלדעת יונתן ורש״י ענינו קינה / ויתכן שגס המקונן ההוא נשיאות פניו ^לתו״ל היא השגתהוכי ו״ל מ״רפ׳ ך׳ ויתפרו עלי תאנה א״רשני עלה שהניאה תואנה לעולם / פי׳ מ״כ יללה וכני / וכל זה איננו שווה לגזור פעל חדש כענור דרשת הדורש נאמרס ז*צ לשון יזנמי׳ לחוד ול״ת לחוד אף בי הדרוש אשר הוא כעין אסמכת׳ וכעץ אל תקרא שנהגו ו״ל לדרוש אין לסמוך עליו כלל למות על פיו כנין חדש או משקל חדש או איזה מוכן חדש / ונכר תעו כזה פייטני׳ רני׳ ופה אפס מקום ־להעיר עליהם / וקצתם הכיאזם ’המדרשים להכביר מלין ולחרף אלהיס חיים נמו שיסד אחד המקוננים b מלא רחמים לך׳ / סיון לאמר מי נמוך ןאלקןים/ והוא חירוף וגידוף לומ׳העמודהזה איננו רואה ואיננו שומע ח״׳ו / והפייטן הזה שגה לקרוא האל״ף נחירק אשר לא היתה זאת כוונתם במדרשם(גיטן־דן <״י) אכל כוונתם ז״ל היתה על גודל ארינת אף לרשעים נטעם אמרם ז״ל איזה גנור הנונש את יצרו שנאמר טוב ארך אפים מגנור / ולפ״ז ראוי לנקד ta׳׳9 כפתח