Ha- Meʾasef · 1787-01-01 · טבת תקמח (1787) · p. [Seite 6]

ראגציי; אן ל/ס ניזי המקרא ני! 5׳א יסופה ג f לנו&?יזן; 3לשןן המשי- 1 נ״לאשוי^ : מצינו / 1; גתכוו! נזל : במוןדא ני זדם. י. וכל <ומ יעי׳ הדבר שא« , <ן(לוןע3 י 5א1מד ששי; זיחניף נחל י ןני מפני ש המשנה ננו; מאמר; זולתי ן׳ י ונד: לי ׳ לארור צ המקרא / י שרשיהסו,; גרוב שרש זהנה מר!; ולאשמעיג ל מקוש לה; שמצאנוש I אולם ( פו > ולשון / ומי יהן ישימו חכמי ישרן! אל לכם להסיר החלפה הזאת מעל פניהם / יפיח ויפוררו להוסיף פעליס ושמית ומלות לשרת בס בקודש כפי דרכי שמושי.שפתנו אתנו / ולא נשא עוד כלימת הגויס / לשאול שפה מהם / ודברי אלה לא ימושו מפינז: ומפי זרענו להגדיל לשון ולהאדירה * (ג) יע\ר אוזן לשמוע כלמודים בצחות לשון המשנה ולקרוא לה שם לשון עברי / מי לא ידע ככל זאת אשר דעת שפתם ברור מללו במשנתם / ואחרי שחז״ל הס המה העברים אשר מצאו את הלשון במדבר / והס המה מדחי׳ אשר הסכימו יחד על מנהגי דרכי שימושי המבטא ההוא / ודברו בו בצחות כחקת משפט מנהגי שמושיו אשר הסכימו עליהם / הנה גלי ספק שלשונם זו תקרא גשם לשון עברי בהיות מניחיה וחבריה עבריים " אולם כל יודע מבין כי לא כלשון המקרא לשון המשנה עס; היות ששתיהן עבריות / יען דתיהס שונות בשרשיהס ושימושיהם / א׳ שרשי לשון המקרא מיוחדות לעברייס לבד / ומעט מזער מצאו להם דוגמא בלשון עם ועם / ושרשי לשוך המשנה רוכס לקוחים מלשונות העמים / כמו חיל צבא מלחמה מחפשי הבתיס לשלול! קראוז״לבשס בולשות פ״ש ויחפש ת״א ובלש / האמצעי בשרו בין כבש לאיל / קראו דלפלגס והוא לשון יוני-/ פלטר / מוכר פת נקי בל״י / מאכל פולטיקין חשובים בלשון יוני ורומי / צלוחית של פלייטין / פלייטין שמן רוקח גל״י / לגיון מחנה גל״ר / וכיוצא בס שרשים רבים לאלפים ולרבבות לקוחות לבעלי לשון חשנה משפת עמים רבים משא״כ בלשון המקרא / וגס שימושיו אינם עולים בקנה אחד עס שימושי לשון המקרא / כי הנה זה מנהג בעלי המקרא המקור מחפי׳ב עם אות 3כ״$ס י3ןא ע<1 3׳ פני׳ א' לנ;מר לנטיגע ע״ד השלימיס / 3׳ לו^ת 1^־עת / אך לא תתבלע הנו״ן לעולם בדגש / ובלשון המשנה מצאנוה לעולם מובלעת בדגש לגי^ לפיל ל5ח ל^'יו / וככה בנחי פ״א יו״ד ועמו שורש לקח מקרא אחד להם במקרא ללפת לרדח ל-^זת / ובלשון המשנה גאמ לילך לירד ליקח / ולא נדע ניקוד הלמ״ד אס היא