Ha- Meʾasef · 1787-01-01 · טבת תקמח (1787) · p. [Seite 5]

( פה ) מליך / על בן מיעטו הרואים בארוכות הדקדוק פשוטי הביאורים נאמרם ז״ל ראיתי גני עליה והמה מועטים / ונהי צלנו כעטלפים לא ראו אור נהיר הוא בשחקים / הנה כמו זאת הסבה / האפילה ■והר לשוננו מאז ועד עתה / ועתה כמעט רגע היתה תחנה / ני העיר ה׳ את רוח משכילי בני עמנו בחורי חמד חד״לע אשר מלאו ידס היום וכרתו בריס לצחות! כולא האי ואולי תחזור העטרה ליושנה / קנאת סופרים סרנה חכמה / ולשון עלגים תמהר לדבר צחות * אולם עוד ראיתי רעה חולי ורבה היא על לשוננו אשר נתנו מגרפות בה / והיא העדר התוספת אשר העדרה הוא פחיתות גדול ונגרע בלשון / כי זה כל לשון ראשיתה יהיה מצער ואחריתה ישגה מאד/ וזה ני כל הימים ישימו המדברים נוספות על הלשון פעלים ושמות חדשים מפעולות ותוצאות וחכמות המתחדשות בכל יום ובכל עת וככל רגע / on ליום יניע אומר ודברים חדשים ביום שידובר בס על שערי החכמות המתחדשות מיום k יום באופי׳טיק ואלעקט״ריציטעט ואסטר״נומי• וזולתם מהחנמות הנכללים בשלשת המחלקות לימודיות טבעיות ואלהיות / וכל חרש וחושב מוכיח לקרוא שמות חדשות לכל המלאכות וכליהם המתחדשים מיום אל יום / אשר התחדשות המלאכות וקריאת שמותם החדשות לא תשכח מפי זרענו וזרע זרענו עוד נ3 ימי הארץ / ככתוב וכל אשר יקרא לו האדם הוא שמו / יקראדייקא בלשון עתיד כאמור / והנה כל לשונות הגזים גדלו והצליחו וגם עשו פרי/ולשוננו עמדה מלדת ותהי עקרה/ כי מיום לכת אבותינו גולה לא הושם עליה נוספות / ותקטן מאד מכל לשונות הגוים / כי קטן יעקב ודל ואין אדם רשאי לחדש כה דבר מעתה / ונהי חרפת רעב בגויס לא רעב ללחם ולא צמא למיס ני אס לשמוע חדשות ונצורות משפת עמים רבים אשר התחדשו מקרוב בחכמות ומלאכות חדשות לא שערום אבותינו לקרוא להם שס פעל ומלה / ומיקירי מחברי ספרינו חחריס על פתחי נדיבי עמים לשאול מבטא ושפה ברורה לנפשם המדברת ביום שידברו בס על שערי החכמות והמלאכות החדשות׳/ ותהי לחרפות לנו / נמ״ד בזוי אתה מאד זה אדם שאין לו נתב ולשון 4 5נ! גדדיס ה / אשר ותהכידס; יההלה/ אין עושה : זר המכס וי ממדה! ׳ :!נדן לשמנו : ז אשר הא ן מעולם✓; :י בית שני .ה / ני ר אשדודית : ן עברי ולא יבקש ללמד ואין איש מהוני' ע5 כאמרס;זה מעשה דגם להבי! לס חכמים וונוו-זת לריויו לא נר המוגן זזיריס על ץל6,ידם נל יעמדו עח והשכל ת לכשוטו ו ישחקו / יבוז לשפל ליל